סכום המזונות המקורי שנקבע בהסכם הגירושים עמד על 1,400 שקלים כולל הוצאות מגורים, והתבסס על ההנחה שהבת גרה עם אמה. השופטת קבעה כי המעבר הפך את היוצרות ולכן החליטה להתערב
מזונות שמשלם אב לבתו בת ה-16 הופחתו לאחרונה מ-1,400 שקלים ל-250 שקלים בחודש משום שעברה לגור איתו. בפסק הדין של סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בחיפה אלה מירז נקבע כי המעבר נחשב לשינוי נסיבות מהותי שמצדיק להתערב בסכום המזונות שנקבע בהסכם גירושים מ-2016 על בסיס ההנחה ששני הילדים של בני הזוג לשעבר גרים עם האם. עם זאת, השופטת לא הסכימה לבטל את המזונות לחלוטין, כדי שלא לפגוע ביכולת של האם לבלות עם בתה זמן איכות ולפנק אותה.
בהסכם הגירושים נקבע כי האחריות ההורית על שני הילדים – בת ובן שהיו אז בני 11 ו-8 – תהיה אצל האם, והאב ישלם לכל אחד 1,400 שקלים עבור מזונות והוצאות מגורים.
כשנתיים לאחר מכן חל קרע ביחסים בין הבת לבין האם, והיא עברה לגור אצל אבא שלה. בעקבות זאת, הגיש האב תביעה לביטול מזונותיה. במסגרת הדיונים בתביעה, הועברה האחריות ההורית על הבת לאב והוחלט להפחית את המזונות שלה ל-600 שקלים עד להכרעה בתביעה.
הטענה המרכזית של האב הייתה כי בעקבות המעבר הוא נושא בהוצאות של בתו באופן ישיר. עוד הוא ציין כי האם נהנית מקצבת הילדים שמשולמת עבורה מביטוח לאומי ושמצבה הכלכלי השתפר כיוון שהיא מקבלת מענקים שנתיים מהעבודה וסיוע של 1,170 שקלים בחודש לשכר דירה ממשרד השיכון. במצב הזה, הוא טען שזה לא הוגן להמשיך לחייב אותו במזונות עבור בתו.
האם התנגדה לביטול המזונות וטענה שהאב הוא זה שהחליט בהסכם על סכום שיוכל לעמוד בו. עוד היא טענה כי כשהיא מתראה עם בתה היא משלמת עבור הנסיעות ועבור בילויים משותפים. מעבר לכך, לדבריה, היא עדיין ממשיכה לשלם עבור ביגוד, מוצרי טיפוח וחשבונות טלפון סלולארי, ונותנת לה דמי כיס של 150 שקל לחודש. עוד היא טענה כי בסופו של יום היא מרוויחה פחות מ-6,000 שקלים ואילו האב משתכר יותר מ-10,000 שקלים.
להפחית, לא לבטל
סגנית נשיאת בית המשפט למשפחה בחיפה אלה מירז קבעה כי המעבר של הבת לאב הוא "שינוי משמעותי בחלוקת זמני השהות, היורד לשורשו של עניין, ואף מהווה משום היפוך מוחלט של היוצרות".
משכך, היא קבעה שיש הצדקה לבחון מחדש את תשלומי המזונות בהתאם לפערי ההשתכרות בין ההורים, זמני השהות וההוצאות של הילדה. לאחר בחינת הפרמטרים השונים השופטת החליטה שהמזונות לא יבוטלו אלא יופחתו ל-250 שקלים בחודש.
היא הסבירה שמצד אחד, לקחה בחשבון שהכנסות האם גבוהות יותר משהצהירה, שהאם הסתירה את הסיוע המשמעותי בשכר הדירה ושבניגוד לטענתה, היא לא נושאת ברוב הוצאות הילדה. כמו כן, היא ציינה כי נתנה משקל לכך שהאב מקיים הסדרי שהות עם בנו כולל לינה, ואילו הבת לא ישנה את אצל האם.
מהצד השני, היא ציינה שסכום המזונות המקורי היה נמוך מלכתחילה. כמו כן, השופטת סברה שיש לעודד את המשך הבילויים המשותפים ולשמר את היכולת שלה לפנק את בתה בזמן המפגשים אפילו שיש להם "תג מחיר".
לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בתיק תלה"מ 29481-11-18
עו"ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין