הבן שירש רק אלף שקלים ביקש לבטל את הצוואה: "היא מזויפת"

הבן ידע על צו קיום הצוואה לפחות במשך עשרה חודשים ולא עשה כלום. טענותיו לא גובו בתשתית ראייתית מספקת ובית המשפט דחה את בקשתו עקב השיהוי

צוואת מנוח המעניקה לבנו שהסתבך בפלילים וריצה מאסרים אלף שקל בלבד תישאר בתוקפה - כך קבע לאחרונה בית המשפט למשפחה בראשון לציון. השופטת מירית פולוס דחתה את בקשת הבן לבטל את צו הקיום, מהנימוק שהוגשה בשיהוי ניכר חרף ידיעתו על הצוואה זמן רב טרם נקיטת ההליך.

במוקד הסכסוך: צוואת מנוח שהעניקה לאחד מבניו, אסיר לשעבר, ירושה בסך אלף שקל בלבד. בינואר 2022 ניתן צו לקיומה, כאשר רק ביולי 2024 - כלומר שנתיים וחצי אחר כך - הוגשה הבקשה לביטולו לרשם לענייני ירושה, כשבהמשך התגלגל ההליך לבית המשפט.

לטענת היורש המקופח, בספטמבר 2023 הבין מעורך דינו שקיימת אומנם צוואה, אך שחלקו בעיזבון אינו ברור - ולכן הומלץ לו להתייעץ עם עורך דין אחר בתחום הירושות. לגרסת המבקש ברגע ששמע את דברי עורך הדין קם ועזב את משרדו "כשהוא כועס וממורמר", וזאת מבלי לראות את הצוואה. לדבריו רק בהמשך נחשף לתוכנה המקפח, ואז הגיש את הבקשה.

יורש אלף השקלים טען שמדובר בצוואה הנגועה בהשפעה בלתי הוגנת, תחבולה, תרמית, הטעיה, מעורבות וזיוף, ועל כן מוצדק לבטל את צו הקיום שניתן. הוא ציין כי יש בידיו הקלטה המוכיחה זיוף של הצוואה, והגיש לבית המשפט תמלול שלה.

מנגד טענו אחיו וגיסו - הזוכים בעיקר העיזבון - שאין לקבל את הבקשה נוכח שיהוי ניכר בהגשתה. אגב כך הטיחו השישה טענות קשות במבקש: לדבריהם היווה נטל על הוריו, לא סייע להם ויותר מכך - עזב את ביתם עם המטפלת שלהם, ועבר לגור עימה בדירה אחרת. עוד סיפרו שהאיש נהג לאיים על אביו שיעביר לו כסף לקנטינה בכלא, ואף נמנע מלהגיע להלוויה ולשבעה שלו, מפני שסירב לרשום על-שמו את הדירה.

ישב על המדוכה

ואכן, השופטת פולוס קבעה שהבקשה לוקה בשיהוי ניכר, בן כעשרה חודשים, הנעוץ בהתנהלות המבקש עצמו, ומכאן שאין הצדקה להיעתר לבקשתו ולבטל את צו הקיום שניתן. בעניין התמליל שצירף המבקש היא ציינה שכלל לא ברור אם ההקלטה חוקית וקבילה ומתי הגיעה לידיו, ובכל מקרה אין בה הוכחה לזיוף. כמו כן, יתר טענותיו נגד תוקף הצוואה לא נתמכו במסמכים.

"בחירתו של המבקש לא לראות את הצוואה שהחזיק בא-כוחו, לא יכולה להוות הצדק לשיהוי המשמעותי בנקיטת ההליך המשפטי. כך בוודאי כאשר תוכן הצוואה היה ידוע לו, שכן המבקש מציין ששמע פרטים מעורך הדין, דבר שעורר בו כעס ומרמור", כתבה השופטת. היא סיכמה שמלוא העובדות הנדרשות היו בידיעת היורש המקופח, אך הוא בחר מעצמו לנקוט בחוסר מעש ולהמתין זמן ממושך טרם הגשת הבקשה, וזאת "ללא הסבר סביר כלשהו, ותוך שהוא מציין את אופיו הרגזני כנימוק לחוסר המעש. טענות אלו לא ניתן לקבל".

בפסק הדין הובהר שלפי חוק הירושה נדרש להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה "בהזדמנות הסבירה הראשונה", כשלדבריה על פרשנות המונח להיעשות על רקע הזמן שנקצב בתקנות להגשת התנגדות לצוואה - שבועיים מיום הפרסום. "'ההזדמנות הסבירה הראשונה' איננה תקופה בלתי מוגבלת להגשת בקשה לביטול הצו", חידדה השופטת והוסיפה: "פרק הזמן שנקבע בתקנות לצורך הגשת התנגדות יכול וצריך לטעמי לשמש כאבן בוחן לסבירות התקופה". לפיכך השופטת הורתה על דחיית הבקשה תוך חיוב היורש המקופח ב-8,000 שקל הוצאות משפט לטובת הזוכים בעיקר העיזבון.

• ב"כ המבקש: עו"ד רועי בן ברוך
• ב"כ המשיבים: עו"ד עשהאל סלומי

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.