הבן נגד הבעל: היכן תגור קשישה סיעודית? - פסקדין

בעוד שבן-זוגה ביקש כי תשוב הביתה - אך בד בבד התנגד להכנסת מטפלת - עתר בנה מנישואיה הראשונים להשאירה בבית אבות. כך השופט הכריע

קשישה סיעודית הסובלת בין היתר מדיכאון, דמנציה ופרקינסון, תישאר בבית אבות, ולא תשוב לביתה: כך הכריע בית המשפט למשפחה בקריית גת. השופט בן שלו דחה את תביעת בעלה של בת ה-85 למנותו כאפוטרופוס על ענייניה, זאת על רקע התנגדותו להכניס הביתה מטפלת צמודה שתדאג לה כמו שצריך, בפרט כשבעבר נכשל בתפקיד וגילה הזנחה כלפיה.

במוקד ההליך: קשישה סיעודית הסובלת בין היתר מפרקינסון, דמנציה, סוכרת ודיכאון, הגרה בבית אבות מזה כ-4 שנים. המבקש הוא בעלה השני, הנשוי לה כ-30 שנה, ויוצג על-ידי עו"ד איריס בייר. המשיב הינו אחד משלושת ילדיה מנישואיה הראשונים, שבאת-כוחו הייתה עו"ד עדי חן. בעבר מונו השניים כאפוטרופוסים על האישה, אך החל מינואר 2023 אחראית על ענייניה עמותה כלשהי. 

בקשתו המרכזית של הבעל בבית המשפט הייתה לבטל את צו המינוי לעמותה, ולמנותו כאפוטרופוס על אשתו. נטען שהאפוטרופא (העמותה) אינה ממלאת תפקידה כראוי, כשבין היתר נמצא אצל הקשישה פצע לחץ שלא טופל. האיש הביע רצונו שרעייתו תשוב לגור עימו והוא יטפל בה, אך בד בבד התנגד להעסקת מטפלת זרה שתשהה בבית באופן קבוע.

על הרקע הזה טען הבן שאין להיעתר לבקשה, אלא יש להשאיר את אימו בבית האבות, תוך הותרת צו המינוי לעמותה על כנו. נטען שהקשישה מקבלת במשכנה הנוכחי את המעטפת הטיפולית לה היא זקוקה, בעוד שבתקופת המגורים עם בעלה מצבה היה מוזנח במיוחד, זאת בהיעדר מטפלת קבועה וללא שניתנה גישה חופשית לילדיה לבקרה.

לא בר ביצוע

ואכן, השופט שלו קבע שהחזרת הקשישה לביתה אינה ברת ביצוע, בפרט על רקע ניסיון העבר, במסגרתו נמצאה הקשישה כשהיא מוזנחת באופן משמעותי ואינה מטופלת כראוי, בתקופת מגוריה עם בעלה. אומנם הקשישה עצמה, כשנשאלה לכך, הביעה רצון דומה לשוב הביתה, אך הוסבר שאין אפשרות ליישם זאת בסיטואציה שנוצרה.

"המציאות הקיימת אינה מאפשרת את השבתה של הגב' ט' להתגורר בביתה ולמרבה הצער, האפשרות ליישם את רצונה המוצהר אינה ברת ביצוע. המבקש מתנגד בכל תוקף לכניסתה של עובדת זרה לבית במשך כל שעות היממה, וזאת על אף מצבה הסיעודי של הגב' ט', עת היא זקוקה להשגחה וסיוע צמוד בכל פעולות היומיום", נכתב בפסק הדין.

השופט הבהיר, בהקשר לכך, כי נקודת ההנחה של הבעל לפיה יוכל לשמש כמטפל עבור אשתו, לצד מטפלת במשרה חלקית בלבד, אינה תואמת את מצבה הסיעודי של הקשישה, התלויה באופן מוחלט בהשגחה וטיפול של הזולת, ונדרשת גם לציוד מתאים לשם כך.

משאלו הם פנים הדברים, חידד השופט, בהינתן התנגדותו הנחרצת של הבעל לנוכחות עובדת זרה בביתו בכל שעות היממה – ישנו חשש כי מצבה של אשתו ידרדר אם לא תשהה במקום שערוך למתן מענה לצרכיה הרפואיים והפיזיים, כמו בית אבות. יתרה מכך, בשל הסכסוך העצים שבין בעלה לבנה-המשיב, השבתה הביתה תקשה על שמירת הקשר בינה לבין ילדיה.

לפיכך הוחלט לדחות את התביעה ולהותיר את צו המינוי לעמותה על כנו, לרבות מגורי הקשישה בבית האבות. בתקווה שהדבר יביא לשלום בין בני המשפחה, לא חויב הבעל בהוצאות משפט.

• ב"כ המבקש: עו"ד איריס בייר
• ב"כ המשיב 1: עו"ד עדי חן
• האפוטרופא לדין: עו"ד טליה גיגי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.