הארצי לעבודה - עקרונות מנחים בנוגע למעקב וחדירה לדוא"ל של עובד - פסקדין
לפסק הדין בעניין טלי איסקוב ענבר נגד מדינת ישראל
בפסק דין תקדימי, דן בית הדין הארצי לעבודה בכללי האסור והמותר החלים על העובד ועל המעסיק בשימושי המחשב במקום העבודה, לרבות סוגיית חדירת מעסיק לתכתובת הדוא"ל של העובד.
לבית הדין הארצי הוגשו ערעורים בשני מקרים הנוגעים להחלטות בעניין חדירת המעסיק לדוא"ל של העובד ושימוש בתכתובת במסגרת הליך משפטי. במקרה אחד, הגיש המעסיק לבית המשפט תכתובות אי-מייל ששלחה העובדת מתיבת דואר וירטואלית שסופקה לה במקום העבודה, וזאת על מנת להוכיח את מועד פיטוריה.
העובדת ערערה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה אשר דחה את בקשתה שלא להתיר את הגשת התכתובות. במקרה השני, ערערה המעסיקה על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לפיה נפסלו תכתובת מייל ששלח עובד במהלך עבודתו מתיבות הדואר שהועמדו לשימושו האישי ומן התיבה החיצונית-פרטית שלו.
הנשיאה השופטת (כתוארה דאז) נילי ארד סקרה בהרחבה את הנושא על היבטיו השונים, וקבעה עקרונות מנחים להתמודדות עם הסוגייה.
הבחנה בין תיבה מקצועית לתיבה אישית
נקבע, כי ככלל, רשאי המעסיק להתיר לעובד לעשות שימוש אישי לרבות דוא"ל במקום העבודה. לעניין זה, יש להבחין בין תיבות דוא"ל שבבעלות המעסיק לכאלה שבבעלות העובד, כאשר התיבות שבבעלות המעסיק נחלקות לתיבה מקצועית ותיבה שהעמיד המעסיק לצרכיו האישיים של העובד.
בכל הנוגע לתיבה מקצועית המיועדת לצרכי עבודה בלבד, רשאי המעסיק לקיים פעולות ניטור ומעקב אחריה, כולל חדירה לתכתובת ההמקצועית שבה בכפוף לעקרונות הלגיטימיות, המידתיות והדין ובתנאי שימסור לעובדים מראש וכנדרש הודעה מפורטת על המדיניות הנוהגת במקום בכל הנוגע להתנהלות בתיבת הדואר המקצועית. עם זאת נקבע, כי אם קיימת בתיבה זו תכתובת אישית של העובד בניגוד למותר, המעסיק אינו רשאי להיכנס לתוכה אלא במקרים חריגים, וגם אז, עליו לבקש ולקבל מראש את הסכמת העובד לכך.
לגבי תיבה שהעמיד המעסיק לצרכיו האישיים של העובד - אם מדובר בתיבה מעורבת המשמשת לצרכי עבודה ולצרכים אישיים גם יחד, המעסיק יהיה רשאי לחדור לתיבה זו רק אם התקיימו תנאים מוקדמים של נסיבות חריגות המצדיקות זאת, וכן נדרשת הסכמה ספציפית של העובד לכל פעולת חדירה של המעסיק לתוכן התכתובת האישית שלו, וכך גם לגבי חדירה לתיבה אישית נפרדת המשמשת לצרכיו האישיים של העובד.
עוד נפסק, כי המעסיק רשאי להתיר לעובד גישה לתיבה חיצונית פרטית במקום העבודה (דוגמת gmail; walla; netvision וכו'), ואינו יכול לקיים מעקב או לחדור לתיבה זו, אלא באמצעות צו משפטי.
לעניין הגשת תדפיס תכתובת אי-מייל שנמצא בפח האשפה במקום העבודה, נקבע כי אמנם המעסיק רשאי לערוך חיפוש פיזי בפח האשפה, אך אינו יכול לעשות שימוש באותה תכתובת אישית, אלא אם הוכיח אינטרס לגיטימי, מילא אחר עקרונות הסבירות ומידתיות, והוכחה הסכמת העובד לשימוש זה. בהעדר הסכמה כאמור, על המעסיק לבקש מבית הדין האזורי, להתיר לו להגיש את התכתובת כראיה.
לגופם של ערעורים, קיבל בית הדין הארצי את ערעורה של העובדת כנגד ההחלטה להתיר למעסיקה להגיש את תכתובות הדוא"ל, לאחר שנקבע כי החדירה לתכתובת האישית שלה נעשתה ללא הסכמה מדעת, ומבלי שהוכחה מדיניות מפורשת מצד החברה בנדון.
בית הדין דחה את ערעורה של החברה כנגד ההחלטה לפסול תכתובות דוא"ל פרטיות של העובד שנמצאו על השרת או שהופקו בחיפוש בפח האשפה של העובד, לאחר שקבע כי בהעדר צו שיפוטי המתיר חדירה לתוכנן של תכתובות המייל בתיבה הפרטית של העובד, הן פסולת מלשמש כראייה.
- ב"כ המערערים: עו"ד פנינה זיידנברג, עו"ד אבי פרידמן
- ב"כ המשיבים: עו"ד טל זרקו
לפסק הדין בעניין טלי איסקוב ענבר נגד מדינת ישראל
למדור: דיני עבודה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.