אם של פגה שנפטרה, ראתה למחרת תמונה של אחות מחזיקה פגה בכיס החלוק שלה באותו בית חולים, ומאז היא סובלת ממחלת נפש. ביהמ"ש דחה את תביעתה וקבע שעם כל הצער, אי אפשר להרחיב את מעגל הזכאים עד כדי כך.
בסוף 2008 נולדו בבית החולים "בני ציון" תאומות פגות בניתוח קיסרי. למרבה הצער, אחת מהן נולדה במצב קשה כתוצאה מהפגוּת ונפטרה ארבעה ימים אחרי הלידה.
לייעוץ בנזקי גוף:
עו"ד דיני נזיקין
למחרת נערכה הלוויה. כשההורים חזרו הביתה, האם פתחה עיתון "ידיעות אחרונות" ונתקלה בכתבה שכותרתה "הצילום המכעיס: תינוקת בכיס". בתמונה נראתה אחות אוחזת פגה עירומה בכיס החלוק שלה. פני הפגה ופני האחות טושטשו.
האם נמלאה בעתה למראה הצילום. היא הייתה בטוחה שהפגה בתמונה היא בתה, ושהיא מתה כתוצאה מהכנסתה לכיס החלוק. היא לקתה במחלה נפשית חמורה ומאז לא חזרה לעצמה. בעקבות זאת הגישה המשפחה תביעה בביהמ"ש המחוזי בחיפה נגד בית החולים, עיריית חיפה ומשרד הבריאות.
כולם הסכימו שהפגה בצילום לא הייתה בתה של התובעת. הצילום נעשה כחודש לפני היום בו הוא פורסם בעתון, וכשלושה שבועות לפני שנולדה הפגה המנוחה – בתה של התובעת. נגד האחיות שהיו מעורבות בצילום ננקטו הליכים משמעתיים על ידי בית החולים.
התובעים הודו שהצילום איננו של בתם, אך טענו כי המחלה הנפשית של התובעת פרצה עקב היחשפותה לצילום.
לטענתם, האחיות היו אמורות לצפות שאם התמונה תתפרסם, היא תעורר בלבול ורגשות עזים בקרב ההורים שייצפו בה.
הנתבעים טענו שהצילום היה בפורום סגור של אחיות, שצולם חודש לפני פטירת הפגה והתפרסם ללא ידיעתם.
עוד נטען כי אדם סביר לא היה צריך לצפות שתוטל עליהם אחריות לנזק נפשי של מישהו, כתוצאה מתמונה שצולמה במסגרת פרויקט שנועד לעודד הורים לבקר בפגייה.
לעמדתם, התובעת אינה נפגעת ישירה, מאחר שלא הייתה מעורבת באירוע, ואף לא עקיפה שכן הפגה שבצילום לא ניזוקה.
מומחה מטעם בית המשפט העריך שהתובעת סובלת מ-70% נכות פסיכיאטרית. המומחה העריך שהמחלה התפתחה עקב הלידה הטראומטית והאבל על התינוקת, ולא בעקבות החשיפה לצילום.
לפצות כל צופה טלוויזיה?
השופטת שושנה שטמר הבהירה כי לפגה המנוחה (כלומר לעזבון שלה) אין עילת תביעה כיוון שלא בוצעה נגדה עוולה כלשהי. גם לאב אין עילת תביעה, שכן הוא לא לקה במחלה נפשית.
מכאן עברה השופטת לדון בעניינה של האם התובעת, ובסופו של דבר החליטה השופטת לדחות גם את תביעתה.
לפי השופטת, אין ספק שהתמונה מעוררת כעס וסלידה, אך אי אפשר לדרוש מאדם סביר לצפות השתלשלות אירועים ביזארית כפי שקרה כאן, כולל תגובתה הבלתי סבירה של התובעת.
אין "להרחיב את המעגל" עד כדי הענקת פיצויים לתובעת, עם כל הצער על מצבה הקשה, קבעה השופטת.
השופטת הבהירה כי "הפתח שנפרץ גדול מדי: מדוע לא לזכות כל מי שפותח טלוויזיה, ורואה דיווח על מאורע שהתרחש רחוק מהזמן הנוכחי (וגם חודש הוא רחוק מבחינת הזמן) ומבלי לברר בירור משמעותי, מייחס אותו לקרובו ורואה במעשה כמי שגרם לקרובו את מותו או העמיד אותו בסיכון גדול, מה שאינו תואם את המציאות."
לכן בסיכומו של דבר, התביעה נדחתה. השופטת חייבה את התובעים לשלם להוצאות משפט מופחתות בסך 15,000 שקל.
יש להבהיר כי במקרים בהם תובעים הוכרו כניזוקים ישירים, בתי המשפט קיבלו תביעות לפיצויים כתוצאה מפרסום של תמונה (גם אם טושטשו פרטים מזהים), ואפילו אם הנזק היה רק תחושת כעס.
- ב"כ התובעים: עו"ד סאמי אבו ורדה ואח'
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ד. ויסגלס ואח'
* עו"ד ראובן מושקין עוסק בדיני נזיקין
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.