אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> האזנות סתר ודו"ח מבקר המדינה

האזנות סתר ודו"ח מבקר המדינה

מאת: אברהם פכטר, עו"ד | תאריך פרסום : 19/07/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

דו"ח מבקר המדינה - יוני 2010

דו"ח מבקר המדינה שיצא בעקבות פרשת רמון קובע, כי ארבעת האנשים שהובילו את החקירה, במשטרה ובפרקליטות, התרשלו בסוגיית האזנות הסתר, ופעלו בניגוד להוראות ולכללים המחייבים עד כדי רשלנות שמחייבת בדיקה להעמדה לדין משמעתי, ומעביר ביקורת חריפה ומהותית על התנהלותם.

המבקר הוסיף, כי חשוב שהמסקנות שיוסקו מהמקרה הספציפי, יילמדו ויהיו אבן בוחן למקרים הבאים – וזאת מבלי לפגוע ביכולתן של המשטרה והפרקליטות במלחמתן העיקשת בפשע החמור ובפשע המאורגן.

הדו"ח קובע, כי עיקר הכשל היה במשטרה ולא בפרקליטות – אך יחד עם זאת הפרקליטות הייתה צריכה להיות ערה לנעשה ונראה, כי לא התעמקה ובדקה מעבר למה שנמסר לה ע"י המשטרה.

כאן קיימת בעיה מובנית נוספת במערכת אכיפת החוק. קורה לא פעם, שהמשטרה מחזיקה בידה חומר, שלדעתה אינו רלוונטי לחקירה, אינו רלוונטי לפרקליטות, לסנגוריה ולבית המשפט על אף שייתכן שיש בו מידע חיוני.

בדיקת אותם מקרים, בפעמים שהדבר התגלה בחקירה או באקראי בבית משפט, מלמדת ששיקול דעת המשטרה היה לקוי ובחומר היו אלמנטים חשובים וחיוניים להגנה, אך הם לא נמסרו להם בכלל או לא נמסרו בזמן.

היו מקרים, שהפרקליטות הופתעה יחד עם הסנגוריה לאחר גילוי הראיות הנעלמות, והמבוכה לא הוסיפה ניקוד למערכת אכיפת החוק.

במשפטו של עופר נמרודי (יו"ר מעריב דאז), התגלה במהלך המשפט, כי בכספת של ניצב מזרחי נמצאים מסמכים, מזכרים וקלסר האזנות סתר שלא היו ידועים לפרקליטות – ולכן גם לא לסנגוריה וגם לא לבית המשפט.

היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין (היום שופט עליון) התייחס לסוגיה בחוות דעת מנומקת וקבע שהיו חריגות והאזנות סתר לא חוקיות, זאת בניגוד לחוק ולצווי בית משפט.

גם בית המשפט המחוזי הביע את דעתו בנושא, תוך העברת ביקורת על ניצב מזרחי, בשל התנהלותו והחלטותיו בפרשה.

הסיפור חזר על עצמו בפרשת רמון – שם קבע מבקר המדינה, שפעולות המשטרה והפרקליטות היו רשלניות ומוטלת עליהן החובה לשנן את ההוראות הנוגעות להאזנות הסתר, לתקנן ולדאוג שלא ישנו בעתיד.

צריך להוסיף בנקודה זו, כי המשפט הפלילי דן בדיני נפשות, וכל חריגה או סטייה מן הדין והכללים, טומנת בחובה סכנה ופוטנציאל להרשעת חפים מפשע – תוצאה שחברה דמוקרטית לא יכולה להרשות לעצמה. לדידי, ההחלטות לגבי היקף "חומר החקירה" שיועברו לפרקליטות או לסנגוריה, לא יכולות להישאר בידי המשטרה וחובה עליה לדווח על כל החומר שנמצא ברשותה ולהעבירו לפרקליטות.

האזנות סתר חוקיות ובלתי חוקיות והשימוש בהן

נושא האזנות הסתר הוא סוגיה ישנה שמדי פעם עולה שוב לכותרות עם פרסום כתבות על מקרים בעלי עניין ציבורי בהם בוצעו האזנות הסתר או פרסום דו"חות האומדים את כמות האזנות הסתר השנתיות שמבצעת המשטרה בנפרד מגופי חקירה אחרים (כגון: שב"כ, שב"ס וצה"ל). ראוי לציין, כי המספרים שמציגים הדוחות הללו אינם כוללים האזנות סתר של גופי חקירה פרטיים לצרכים של ריגול תעשייתי, מעמד אישי וכו' – על האזנות סתר מסוג זה אין פיקוח מצד מערכת המשפט אלא אם הדבר מתגלה באקראי.

כמובן, כאשר ישנם פרסומים על אישי ציבור ובעלי תפקידים רבים בממשל, כגון במקרה אביגדור ליברמן ובנימין נתניהו– כאשר האזינו לו בעקיפין, באמצעות האזנה לליברמן שהיה מנכ"ל משרדו באותה תקופה, או במקרה בו האזינו לאביגדור קהלני אחרי שסיים את תפקידו כשר לביטחון פנים.

לרשימה זו צריך להוסיף גם את איש העסקים דוד אפל, שהאזינו לשיחותיו בפרשת "האי היווני" במשך תקופה העולה על שנה ואת הפרשה האחרונה – פרשת רמון.

הבעיה שהתעוררה בהאזנות הסתר שפורטו לעיל הינה, שעל אף שנעשו עפ"י צווי בית משפט, חרגו הרבה מעבר למנדט שניתן להן בצווים - ע"י האזנה לשיחות של בני המשפחה הקרובים, האזנה לשיחות לא רלוונטיות ואולי אינטימיות- סוג האזנות שהן בהחלט מחוץ לתחום המאושר בדרך כלל ע"י בית המשפט.

הבעיה החמורה מכולן נוגעת להאזנה לאותן שיחות לא רלוונטיות, האזנה אסורה, הן על פי צווי בית משפט והן על פי החוק ההיגיון והצדק, אלא שלא די בכך שמאזינים להן אלא גם מתמללים אותן, שומרים אותן ולפעמים, כפי שהוכח במציאות, אף משתמשים בהן לצורכי חקירה או כחומר רקע. דברים אלה הם אסורים בהחלט הן על פי החוק היבש והן בשל פגיעתם בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות.

כדי להבהיר נקודה חשובה בסוגיה זו, יש לציין שבזמן האזנה חוקית לשיחות שהושגו בהאזנות סתר, יש ושומעים גם שיחות חריגות לא רלוונטיות ואינטימיות, על סוג זה של שיחות חל איסור הדפסה ושימוש וישנה הוראה לשומרן בנפרד.

לפי פרשנותי ולנוכח האמור בחוק האזנת סתר, חוק איסור לשון הרע וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, במידה ויש חריגות בתחום זה, אי הבנה או שיקול דעת מוטעה ע"י הדפסת חומר לא רלוונטי – יש להשמידו בהזדמנות הראשונה.

דוגמא בולטת להתנהגות פסולה ופגומה ניתנה בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, מר אליקים רובינשטיין, בנושא האזנות הסתר שבוצעו ע"י ניצב משה מזרחי בפרשת נמרודי – שם התגלה, כאמור, כי בכספת של ניצב מזרחי היה קלסר ובו האזנות סתר לא חוקיות שהוכתר תחת הכותרת: "קלסר פוליטי". הדבר בהחלט מזכיר התנהלות של משטרים לא דמוקרטיים או משטרים טוטליטריים רודניים.

בנקודה זו ראוי להזכיר, כי ראש ה-FBI בארה"ב, שכיהן בתפקידו כ-40 שנה רצופות, מר אדגר הובר – ניהל ספרייה פרטית של תיקים, האזנות סתר וצילומים של כל הדמויות הפוליטיות החזקות והחברתיות ובזכותם כנראה החזיק מעמד כל כך הרבה שנים בתפקידו ולאו דווקא בשל כשרונותיו.

חוק האזנות סתר, התשל"ט-1979 מגדיר "האזנות סתר":

האזנה ללא הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה. העונש על האזנות סתר שלא כחוק – מאסר חמש שנים. הגופים המוסמכים לאשר האזנות הם: שר הביטחון -למטרות ביטחון המדינה; המשטרה, באישור בכתב מנשיא בית משפט מחוזי או סגנו שהוסמך לכך, לפי בקשת קצין משטרה – לצורך מניעת עבירות וגילוי עבריינים, לאחר ששקל את מידת הפגיעה בפרטיות מול חומרת העבירה וכן מפכ"ל המשטרה במקרים מיוחדים ודחופים כמפורט בחוק.

כמו כן, יש למסור דיווח שנתי על ההאזנות לוועדת חוקה חוק משפט של הכנסת, וועדת חוץ וביטחון, ולוועדה משותפת של שתיהן תוך מתן פירוט על מספר ההיתרים ותוכנם.

יש להדגיש, כי בשל מצב הביטחוני המיוחד והרגיש של המדינה וגל הפשע שהולך וגובר בשנים האחרונות, יש צורך להיעזר ביותר "האזנות סתר" כדי להגן על המדינה וביטחונה, לשם מניעת פשעים חמורים – ומכאן המספרים הגדולים של בקשות ואישורים של האזנות סתר.

יחד עם זאת, אסור להיסחף ולבלבל בין האזנות "חיוניות" לבין האזנות שניתנות כלאחר יד גם במקרים לא חיוניים העוסקים במשפטים פליליים.

דו"ח המשטרה על האזנות הסתר

הדו"ח שמוסרת המשטרה מונה את מספר ההאזנות שבוצעו ואינו מפרט דיו את משך זמן ההאזנות, מספר הפעמים שפנו לבימ"ש להאריך את הבקשות, את הנחיצות, את התועלת ואת התוצאות וכאן עיקר הבעיה שצריכה להטריד את רשויות החוק, היועץ המשפטי לממשלה ומערכת המשפט.

על פי הפרוצדורה המוסכמת בין הפרקליטות למשטרה שהותוותה בעקבות ביקורת בית המשפט, יש לפרט בבקשה של המשטרה לבצע האזנת סתר את הפרטים החיוניים שהם: היעד המאוזן, המטרה, אורך הזמן ושיטת הביצוע (כיום הפרוצדורה מוסדרת בטפסים מיוחדים המכילים את הפירוט הנדרש). אולם כאמור, דו"ח המשטרה המוגש לצורך ביקורת על השימוש בהאזנות סתר מכיל בעיקר נתונים מספריים ולא ניתן לדעת, מה באמת כללה כל האזנת סתר והאם היא עקבה באדיקות אחר הכללים. כך, דו"ח המשטרה שהוגש לכנסת בשנת 2002 מסר, כי היו כ-1000 האזנות סתר ובשנת 2001, כ-1700 אולם לא נמסר כיצד בוצעו, האם נעשו בהתאם למטרה וליעד המבוקש ומהו אורך הזמן שעל פניו נפרשה האזנת הסתר במקרה ספציפי.

התוצאה היא חוסר יכולת מעקב אחר האופן בו מתבצעות האזנות הסתר ע"י המשטרה. כך למשל, כאשר בית המשפט אישר האזנת סתר לשר לביטחון פנים לשעבר, קהלני, במשך שלושה חודשים ויותר, ובכללן האזנות למשפחתו, אשתו וילדיו, בנושאים אישיים, אינטימיים - משפחתיים ואין בודק.

יש כאן בעיה חמורה של פגיעה בפרטיות, בכבוד האדם וחירותו ובהפרה גסה של זכויות יסוד – כפי שאכן הוכח, קבל עם ועדה בזיכויו המוחלט.

לצערי, היועץ המשפטי לממשלה ושר המשפטים שהם בין המדווחים על האזנות הסתר – לא עושים דבר בנושא ולא מתערבים מעשית. כך למשל, במקרה אביגדור ליברמן שהוזכר לעיל, אף לא דרשו חקירה ובדיקה ובוודאי שגם לא הענישו, השעו או הדיחו את המפרים ברגל גסה את החוק.

על יו"ר וועדת חוקה חוק ומשפט וחבריו לוועדה לעשות מעשה ולפעול למען בקרה ומעקב, כמו גם לעקוב אחר נחיצות האזנות הסתר השונות, כדי לוודא שגם בתקופות קשות לא תהיה הפקרות בנושא – כי בהתחשב בגודל האוכלוסייה בארץ מול אנגליה, הולנד וארצות אירופה האחרות, למשל – היחס בין מספר האזנות הסתר המאושרות לגודל האוכלוסייה אינו פרופורציונאלי וזה צריך להדאיג.

האזנות סתר בראי החקיקה והפסיקה

בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 10343/01 מונדיר בדיר נ' מדינת ישראל, בהרכב הנשיא בדימוס ברק, והשופטות דורנר וחיות נקבע, כי האזנת סתר נחשבת רק במקרה שהיא מתבצעת ONLINE. לכן האזנה לתא קולי בכניסה ל-E-Mail, וכן שליפת מידע האגור במחשב, הן דואר אלקטרוני והן הודעה קולית – איננה האזנת סתר – ולכך מספיק צו חיפוש ואין צורך בצו בית משפט או לפעול על פי חוק הגנת הפרטיות.

פסק דין זה רק מוכיח שיש צורך באיחוד של כל האמצעים האלקטרוניים וכל סוגי הטכנולוגיות תחת קורת גג אחת בכל הקשור להאזנות סתר. כיום שורר פיצול בעניין זה, כאשר ישנם מספר רב של חוקים הרלוונטיים לסוגיות שמעלות האזנות הסתר, וביניהם חוק הגנת הפרטיות, חוק איסור לשון הרע וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו המקפל בתוכו גם את הדרישה שחייו, מעשיו ופעילויותיו של אדם, שלא במסגרת עברות ביטחוניות או פליליות, יהיו מוגנות ע"י החוק, כך שפורצי הגבולות ייענשו חמורות.

לסיכום:

נושא האזנות הסתר מעלה סוגיות הנוגעות באופן מהותי ומשמעותי בזכויות האדם וביניהן, זכותו לכבוד, זכותו לפרטיות וזכותו לשם טוב. יש לזכור, כי מול האינטרס של המשטרה לפצח מקרה זה או אחר, חשוב או תקשורתי ככל שיהיה, עומדות הזכויות המהותיות הללו.

כאן ראוי לציין, שלהיטות יתר, התלהבות יתר ועודף מוטיבציה, יש בהן, לפעמים, לעוות את המציאות ואת העובדות האמיתיות. התנהגות כזו היא לפעמים לא פחות חמורה וקיצונית מ"זדון".

לדידי, דוחו החריף של מבקר המדינה לשעבר בעניין רמון, יהיה ללא ספק בעל משקל ומשמעות בעתיד ככל הנוגע להתנהלות המשטרה והפרקליטות בנושא האזנות הסתר.

לפסקי הדין המאוזכרים במאמר:

ת"פ 5461/06 מדינת ישראל נ' חיים רמון


* עו"ד אברהם פכטר - בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

חוקים קשורים

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ