הילדה כבת 3.5 נפגשה עם אביה פעם בשבוע למשך שעה. כעת המפגשים הורחבו לפעמיים בשבוע למשך 4 שעות ונקבע כי הורה שיפר את זמני השהות יפצה את האחר ב-500 שקלים על כל הפרה
השופטת הבכירה שושנה ברגר מבית המשפט למשפחה בחיפה קבעה לאחרונה כי אב לילדה כבת 3.5, שעד לאחרונה נפגש איתה אחת לשבוע למשך שעה במרכז קשר, ישקיע בה יותר ויתראה איתה פעמיים בשבוע למשך 4 שעות. בצד זאת, נוכח העובדה שהסדרי השהות עדיין מצומצמים מאוד ונטל הגידול של הילדה נופל על האם הוא יישא במזונות של 1,750 שקלים עד גיל 18 – ללא התחשבות בכך שהחל מגיל 6 חובת המזונות אמורה להיות שוויונית.
הוריה של הילדה ניהלו מערכת יחסים זוגית ללא נישואים והיא נולדה ב-2017. כעבור מספר חודשים הגישה האם תביעות משמורת ומזונות באמצעות עו"ד דורית ענבר סברדליק.
האב, שיוצג על-ידי עו"ד ליאורה אוחנה, הסכים שהמשמורת תהיה אצל האם והשופטת הבכירה שושנה ברגר אישרה זאת בפסק דין.
באשר לזמני השהות עמו, בשל קשיי יישום הוחלט לפני כשנתיים שהמפגשים עם האב ייערכו במרכז קשר פעם בשבוע למשך שעה. בהמשך, העובדת הסוציאלית המליצה להרחיב את המפגשים לפעמיים בשבוע למשך 4 שעות בכל פעם כדי לחזק את הקשר של האב עם הילדה ולחייב את ההורים בהדרכה הורית. על אף התנגדות ההורים השופטת הבכירה ברגר קיבלה את ההמלצות והוציאה להן תוקף של פסק דין.
בנוסף, לנוכח טענת האם כי האב לא מתעניין בבתו ולא מגיע למפגשים וטענת האב לעומת זאת כי האם לא מאפשרת את המפגשים, קבעה השופטת כי כל הורה שיפר את זמני השהות ישלם לאחר פיצוי של 500 שקלים על כל הפרה.
מחויב לדאוג לבתו
בהמשך, ניגשה השופטת לדון בשאלת מזונות הקטינה. השופטת בחנה את צרכי הילדה ואת הכנסות הצדדים והתרשמה כי בניגוד לטענת האב כי פרנסתו היחידה היא מעבודתו כמורה יש לו גם הכנסה צדדית לא מבוטלת בתחום שבו צבר מוניטין רב.
השופטת הוסיפה כי היא לא מקלה ראש בכך שלאב הוצאות על שני ילדים גדולים יותר שאובחנו עם צרכים מיוחדים. עם זאת, היא ציינה כי האב מקבל את קצבת הנכות של אחד הילדים, וכי לא ברור מהו חלקו ביתר ההוצאות לעומת גרושתו. בנוסף, היא הבהירה כי כפי שהאב דואג לילדיו הגדולים כך הוא מחויב לעשות גם כלפי בתו.
באשר לאם, השופטת ציינה כי היא עובדת כגננת במשרה קבועה ובשכר סביר ואף יכולה להגדיל את ההכנסה שלה באמצעות שיעורים פרטיים כפי שעשתה בעבר. כיום היא מתגוררת בבית הוריה ולכן אין לה הוצאות עבור שכר דירה. בצד זאת, אין ספק כי לנוכח הסדרי השהות המצומצמים נטל הגידול של הילדה נופל בעיקר על כתפיה.
לפיכך השופטת קבעה כי ישלם לבתו מזונות של 1,750 שקלים מדי חודש וישתתף בחצי מהוצאות הבריאות והחינוך שלה. בנוסף, אם האם תעבור לדירה שכורה הוא יישא ב-30% משכר הדירה עד לסכום של 500 שקלים בחודש. עוד קבעה השופטת כי בהתחשב בהיקף המצומצם של הסדרי השהות המזונות לא יופחתו כשהילדה תגיע לגיל 6 אף שחובת המזונות בשלב הזה מוטלת על שני ההורים בהתאם להלכה של בית המשפט העליון מ-2017.
לא נפסקו הוצאות.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין