אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> דרש לאסור על גרושתו להינשא לבן זוגה החדש – ונדחה

דרש לאסור על גרושתו להינשא לבן זוגה החדש – ונדחה

מאת: עו"ד הילה גורן | תאריך פרסום : 17/03/2019 09:49:00 | גרסת הדפסה
עוד גירושין, דרש לאסור על גרושתו להינשא לבן זוגה החדש – ונדחהעו"ד הילה גורן [אילוסטרציה חיצונית: olegdudko,123RF]

התביעה באה על רקע ההלכה הקובעת כי אישה שבוגדת בבעלה אסורה עליו ועל בועלה. אלא שבית הדין הרבני הגדול הבהיר לבעל לשעבר כי מדובר בהחלטה הלכתית שאינה מעניינו.  

בקשת גבר גרוש לאסור על אשתו לשעבר להינשא לבן זוגה החדש מאחר שבגדה עמו עוד כשהייתה נשואה נדחתה לאחרונה בשתי ערכאות. בפסק הדין שניתן בבית הדין הרבני הגדול ודחה את ערעור הבעל, הבהירו הדיינים הרב יצחק אלמליח, הרב אליהו הישריק והרב אברהם שינדלר, כי לגרוש אין כל מעמד בנוגע להחלטה שכל כולה כלפי שמיים ונקבעת לפי ההלכה ולא לפי אינטרסים של אדם כזה או אחר.

לאחר שנודע לגבר גרוש כי אשתו עומדת להינשא עם מי שלטענתו היה המאהב שלה בזמן הנישואים, הוא ביקש מבית הדין להוסיף הערה במסמך המכונה "מעשה בית דין" שתאסור עליה להתחתן עמו נוכח הבגידה וההלכה העברית הקובעת כי אישה בוגדת אסורה על בעלה ועל בועלה (הגבר שבגדה עמו).

האיש הביא לבית הדין תמונות ושיחות מוקלטות שלטענתו מוכיחות את דבר הבגידה ואת תחולת האיסור ההלכתי אך בית הדין סירב להיענות לבקשתו וקבע כי הראיות שהוצגו לא יוצרות הגבלה הלכתית כלשהי על הנישואים העתידיים של האישה.

עם דחיית הבקשה בשנה שעברה הגיש הגבר ערעור לבית הדין הגדול בה הוא טען כי בית הדין התעלם מראיות המוכיחות בבירור כי האישה אסורה עליו ועל בן זוגה החדש.

האישה עצמה התנגדה לערעור והבהירה כי לא קיימה יחסי אישות עם בן הזוג בתקופה שבה הייתה נשואה והתמונות שהציג הגרוש שלה הן מהתקופה שאחרי הגירושים. יצוין כי בין לבין בני הזוג נישאו כדת משה וישראל.

תפקידו הסתיים

הדיינים אלמליח, הישריק ושינדלר החליטו לדחות את הערעור. הובהר כי הבעל לשעבר כלל לא נחשב ל"בעל דין" הרשאי לטעון בנושא כתיבת ההערה. "החיוב המוטל על בית הדין לכתוב ב'מעשה בית דין' הערה הנוגעת למי מהצדדים שהתגרשו הוא חיוב המוטל על בית הדין כלפי שמיא ואינו עניין של הבעל", נכתב.

במילים אחרות, נפסק כי מי שאמור להחליט בנושא ההלכתי המובהק הוא בית הדין אל מול האדם שההערה עשויה להשפיע על חייו – במקרה הנוכחי האישה. כל תפקידו של הגבר, נקבע, מסתכם בהצעת הראיות ומסירת המידע ותו לא. מרגע שהפרטים הועברו "בית הדין סוברני להחליט בלעדית על פי ההלכה אם יש ממש בראיות או שאין בהן כל ממש".

לגופו של המקרה הנוכחי, הגרוש הודה שלא ראה את אשתו בוגדת בו במו עיניו ולכן הוא אפילו לא יכול לשמש כעד. מכל מקום, הדיינים התרשמו שהחלטת בית הדין האזורי הייתה מנומקת ומבוססת היטב על ההלכה ועל היעדרן של ראיות ממשיות שמאפשרות לפגוע בזכותה של האישה להינשא לבחיר ליבה.

"חזקה על בית דין בישראל... כי שקל היטב את האחריות המוטלת עליו כלפי שמיא והכריע בשאלה שבאה לפניו בדעת רחבה ובמורא גדול", סיכמו הדיינים את פסק הדין.

עו"ד הילה גורן עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
נאמנות: למי זה טוב ולמה?
צילום: איציק שוקל

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ