אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> נזיקין >> גבולות השיח הלגיטימי: הביטוי אייכמן הוא "מעבר לכל קו אדום"

גבולות השיח הלגיטימי: הביטוי אייכמן הוא "מעבר לכל קו אדום"

מאת: עו"ד אבישי אוסטרייכר | תאריך פרסום : 18/10/2015 13:43:00 | גרסת הדפסה
צילום: Dollarphotoclub.com

פעיל חברתי קרא למנהל יחידה ברשות האוכלוסין "רוצח" ו-"אייכמן". השופט קיבל את תביעת לשון הרע של העובד וקבע: "אייכמן" הוא גידוף פסול ולא הבעת דעה.

בסוף 2014 הגיש גדעון כהן, מנהל היחידה ליציאה מרצון ברשות האוכלוסין וההגירה, תביעה בבימ"ש השלום בתל אביב נגד גלעד ליברמן, פעיל חברתי, בגין לשון הרע. הוא טען שהנתבע קרא לו "רוצח" ו"אייכמן" במסדרון בית הדין לעררים בתל אביב, לאחר שיצאו מדיון בעניינו של אזרח סודני השוהה בישראל.

לייעוץ בענייני לשון הרע:

עו"ד לשון הרע

הנתבע אישר שאמר את המילה "אייכמן" והכחיש כי אמר את המילה "רוצח".

בנוסף, לטענתו, אין לראות בו אחראי בנזיקין בגין המילה 'אייכמן' בנסיבות שבהן נאמרו הדברים. לשיטתו, הביטוי נאמר בכוונה לייחס לתובע מדיניות של פקיד שאינו בודק את הוראות מפקדיו ואינו מתייחס למצפון שלו.

מסר לדורות הבאים

השופט עדי הדר קבע שהנתבע קרא לתובע גם "אייכמן" וגם "רוצח", בהסתמך על עדותם האובייקטיבית של המאבטחים שהיו במסדרון באותה עת.

כמו כן, השופט קיבל את גרסת התובע שלפיה הדברים היו מיועדים לאוזני כל השוהים במסדרון, ולא נאמרו רק לתובע, ולכן יש בה דברים משום "פרסום", המהווה תנאי להוכחת לשון הרע.

לאחר מכן, השופט דחה את טענות התובע והסביר כי הביטוי "אייכמן" נתפס אחרת בעיני הציבור הרחב, מה עוד שאם נמשיך את ההקבלה יוצא שממשלת ישראל מוקבלת לגרמניה הנאצית.

הכינוי "אייכמן" נתפס ואמור להיתפס על ידי כל יהודי ועל ידי כל אדם שזכויות אדם חשובות לו, כביטוי שהוא מעבר לוויכוח הציבורי הלגיטימי, "מעבר לכל קו אדום", ציין השופט, שהתרשם כימטרת הדברים הייתה לבייש את התובע. המרכיב הדומיננטי בהם היה גידוף, ולא הבעת דעה – המותרת על פי חוק, קבע השופט.

אם המטרה הייתה לעודד את הציבור לסייע לפליטים ולקדם את עניינם, הנתבע היה כותב מאמר, מקים משמרת מחאה ליד בתיהם של קובעי המדיניות או מגיש עתירות בבתי המשפט.

התובע נשלח על ידי מדינת ישראל לבצע את תפקידו, המשיך השופט. אם לנתבע יש השגות בנוגע להתנהלותו, יש בידיו שפע של דרכים כיצד לבקר אותו באופן מנומק ונכון, ולא באמצעות אמירת דברים במסדרון מיד לאחר דיון משפטי.

השופט הוסיף כי מעבר לפיצוי לתובע יש להעביר מסר ציבורי חשוב לעניין החומרה הגלומה בשימוש בביטויים הקשורים בשואה. דווקא "בימי דמדומים אלה, כשאחרוני הקורבנות עוברים מהעולם, היעדר מסר ברור ותקיף שזכר הקורבנות צרוב בליבנו וזכר הפשעים הנוראיים גם הוא, יש להוריש את המסר החשוב הזה גם לדורות הבאים".   

גם מיקום הדברים "מעורר חוסר נחת", ציין השופט, והעיר כי בית המשפט מצפה שצדדים להתנצחות משפטית לפחות ייקחו חלק בדיון מתורבת וענייני. גם אם יטיחו זה בזה דברים קשים, יש לעשות זאת בתוך אולם בית המשפט, ולא לפני או אחרי הדיון.

"זו תופעה לא ראויה שיש להוקיעה", סיכם השופט את פסק הדין וחייב את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בסך 15,000 שקל, והוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד שלומי ויינברג
  • ב"כ הנתבע: עו"ד כרמל פומרנץ

* עו"ד אבישי אוסטרייכר עוסק בתביעות לשון הרע

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום נזיקין באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום נזיקין
נפגעתי בתאונת דרכים ‒ מה עושים עכשיו?
עו"ד מרים כפרי קהן. צילום: רובי קהן

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ