כשנה לאחר צירוף הנתבעות היא חתמה על ייפוי כוח מתמשך לטובת אחיינה והגישה את התביעה. ביהמ"ש קבע שהיא הייתה כשירה אז והיום, ויש לכבד את רצונה
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל לאחרונה עתירת קשישה ערירית למחיקת נשים אותן צירפה כשותפות בחשבון הבנק שלה שנה קודם לכן. לטענת התובעת היא חתמה על המסמכים לצירוף הנתבעות, שאינן קרובות משפחתה, כשהייתה במצב של חוסר כשירות ומבלי שהייתה לה יכולת להבין על מה היא חותמת. השופט הבכיר ד"ר מנחם רניאל קבע שהתובעת הייתה ועודנה בעלת רצון חופשי לאורך כל הדרך ולכן יש להיעתר לבקשתה.
תחילת הפרשה באוגוסט 2019, אז ניגשה התובעת יחד עם הנתבעות לסניף הבנק שלה וביקשה לרשום אותן כשותפות בחשבונה, בו מופקד סכום של כ-4 מיליון שקל. לטענת הנתבעות, רישומן כשותפות נעשה על מנת להרחיק את אחותה של התובעת וילדיה, עמם התובעת מסוכסכת, מהכסף ששוכב בחשבון.
לגרסת הנתבעות, צירופן לחשבון נעשה מתוך ידיעה ברורה וצלולה של התובעת ומיוזמתה, לאחר שקיבלה הסברים מפורטים מפקידת הבנק בנוגע להשלכות של צירוף שותפים לחשבון. עוד הן טענו כי מעולם לא חמדו את כספה של התובעת ולא משכו אגורה שחוקה מהחשבון.
הנתבעות הוסיפו כי בסמוך לרישומן בבנק התובעת אף ערכה צוואה שבמסגרתה הורישה את רכושה להן.
הן הבהירו שאם בית המשפט יגיע למסקנה שהתובעת רוצה לבטל את צירופן לחשבון הן מסכימות לכך, אלא שלשיטתן, אין זה רצונה האמיתי והחופשי משום שהיא מצויה תחת שליטה של אחיינה.
התובעת טענה מנגד שצירוף הנתבעות לחשבונה וחתימתה על הצוואה נעשו בזמן שהיתה שרויה במצב פסיכוטי וללא הבנה של המציאות. לטענתה, הנתבעות נמנעו מלהסביר לפקידת הבנק את המצב הנפשי הבעייתי בו היא נמצאת וניצלו אותו, ובאופן דומה גם החתימו אותה על הצוואה.
בנסיבות אלה עתרה התובעת לחסום את גישת הנתבעות לחשבונה.
על מי להישען?
השופט ד"ר רניאל ציין שכל אחד מהצדדים ניסה לצייר את התובעת באופן הנוח עבורו.
כך, בעוד שמומחה מטעם הנתבעות קבע שהתובעת הייתה כשירה לחתום על מסמכי הבנק והצוואה, המומחה מטעם התובעת קבע שהיא לא הייתה כשירה. לדברי זה האחרון, התובעת "שינתה את עורה" כשנה לאחר הפעולה בבנק והפכה כשירה לחתום על ייפוי כוח לצורך הגשת התביעה ועל ייפוי כוח מתמשך לטובת האחיין שלה (שנרמז כי הוא הדמות הדומיננטית מאחורי הגשת התביעה).
השופט קבע שחוות הדעת נכתבו מתוך פוזיציה ולא ניתן לקבלן. הוא הסביר שהמומחים תמימי דעים ביחס למצבה הפסיכוטי של התובעת ובנוגע לכך שלמרות זאת, בנקודות זמן שונות היא הייתה בעלת רצון חופשי. "אלא שכל אחד מהם סבור שהיתה בעלת רצון חופשי במועד הנוח למי שהזמין ממנו את חוות דעתו, ולא היתה בעלת רצון חופשי במועד המתאים לצד שכנגד".
מסקנת השופט הייתה שהתובעת פעלה מתוך רצון חופשי כל הזמן. הוא הסביר שהתובעת היא אישה בודדה ומרה המחפשת מדי פעם משענת עליה תוכל להסתמך. לדבריו, כיום היא נשענת על האחיין שלה ופועלת כדי לרצות אותו.
השופט הדגים את יכולות התמרון של האחיין על דודתו בכך שסמוך להגשת התביעה הוא שכנע אותה למשוך מיליון שקל מהחשבון המשותף. השופט לא האמין להסבריה של התובעת כי היא זקוקה לכסף לצורך טיול באיטליה. לדבריו נראה כי מדובר בניסיון לרוקן את החשבון ולהותיר את הנתבעות קירחות.
בסופו של יום התביעה התקבלה וצירופן של הנתבעות לחשבונה של התובעת – בוטל.
- ב"כ התובעת: עו"ד חגי טל
- ב"כ הנתבעות: עו"ד ניר בורשטיין
עו"ד אילן גולדנברג עוסק/ת ב- ייפוי כוח מתמשך
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין