בג"ץ 9476/96 מאיר סרגובי, עו"ד נגד בית הדין הרבני האזורי ירושלים
בית המשפט העליון קבע כי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 אינו מסמיך את בתי הדין הרבנים לדון בבקשות להתרת נישואין, אם אחד מבני הזוג (או שניהם), אינו יהודי.
במשך השנים התפתחה בבתי הדין הרבניים פרקטיקה, על פיה פונים בני זוג מעורבים, שאחד מהם יהודי והשני אינו יהודי, בבקשה משותפת להתרת נישואיהם לבתי הדין הרבניים, אשר מצהירים על בטלות הנישואים. בעתירה הציבורית נטען, כי לא די בהסכמת הצדדים כדי להקנות סמכות לבית הדין הרבני כאשר אחד מבני הזוג אינו יהודי.
התנאים להענקת סמכות לבית הדין הרבני ע"פ סעיף 9 לחוק שיפוט בתי דין רבניים הינם, כי העניין הוא מענייני המעמד האישי המפורטים בסימן 51 לדבר המלך במועצה, קיימת הסכמה של הנוגעים בדבר, וענייני המעמד האישי הם "של יהודים".
הנשיא ברק קבע, כי סמכותם של בתי הדין הדתיים (ייחודית או מקבילה), מותנית בהשתייכותם הדתית או העדתית של הנוגעים בדבר, ומשכך, אם אחד הצדדים אינו בן הדת או העדה של בית הדין הדתי, אין לבית הדין סמכות שיפוט. לעניין בתי הדין הרבניים, הרי שסמכות השיפוט הייחודית שלהם, מותנית בכך ששני בני הזוג הם יהודים.
נקבע, כי הכרה בסמכות שיפוט בתי דין דתיים כאשר רק אחד הצדדים הוא בן הדת או העדה של בית הדין, עוקפת למעשה את המסלול שנקבע בחוק השיפוט בענייני התרת נישואין, עלולה להביא בין היתר ל"פיצול סטטוס" עקב התנגשות הדין הדתי עם הדין האזרחי או עם הדין הדתי של בן הזוג שאינו יהודי, ואף לקיפוח זכויות בן הזוג הלא-יהודי, עקב פיצול הדין גם בעניינים הכלולים בסמכות השיפוט המקבילה.
בג"ץ 9476/96 מאיר סרגובי, עו"ד נגד בית הדין הרבני האזורי ירושלים
למדור: משפחה וירושה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.