מישהו במשרד האוצר שם לב למאזן הכוחות האבסורדי בין מבוטחים לבין חברות הביטוח. הצעת החוק לפיקוח על שירותים פיננסיים באה לשים סוף לפערים הללו באמצעות הקמת מוסד ליישוב סכסוכים.
הצעת חוק חדשה של משרד האוצר עשויה להביא לאיזון בין כוחן הדורסני של חברות הביטוח לבין חולשתו של האזרח הקטן, ולהפחית את העומס מבתי המשפט באופן משמעותי (45 אלף תביעות ביטוח בשנה). לפי התזכיר שהופץ באחרונה, יוקמו מוסדות ייחודיים ליישוב סכסוכים בין חברות הביטוח לבין המבוטחים – שיוכרעו במהירות וללא דיונים מיותרים.
נכון להיום, כשתביעת מבוטח נדחית בידי חברת הביטוח שלו, עומדות בפניו שתי אפשרויות: לפנות לרשות לתלונות הציבור או להגיש תביעה בבית משפט ולהמתין שנים ארוכות לקבלת כספים שהוא זקוק להם, בדרך כלל, באופן מיידי (תגמולי סיעוד או מימון של ניתוח דחוף).
לחברות הביטוח יש אינטרס מובנה וברור שההליכים יתמשכו זמן רב, ולכן אין להן בעיה לנהל הליכים משפטיים. יותר מזה, בעוד שתביעת מבוטח כנראה תהיה הפעם היחידה שלו בבית המשפט – חברות הביטוח הן "שחקן חוזר" הבקיא ב"כללי המשחק" ובעל משאבים רבים.
ברקע הצעת החוק החדשה של משרד האוצר עמדה בחינה מספרית של תביעות מבוטחים בבתי המשפט בשנים 2014-2016, שהעלתה כי הוגשו כ-45 אלף תביעות נגד חברות ביטוח, מתוכן פסק בית המשפט ב-10,000 פעמים לטובת המבוטח וב-28 אלף מהמקרים התביעה הסתיימה בפשרה.
לפי תזכיר החוק, "מספר הפשרות הרב מעלה את החשש כי גם פונים המחליטים לתבוע גוף מפוקח בבית משפט, נאלצים להסכים לפשרה מול הגוף המפוקח, וזאת מבלי למצות את מלא זכויותיהם, על מנת להביא לסיום ההליך בצורה מהירה יותר".
לפיכך, הוצע להקים מוסד ייעודי ליישוב סכסוכי ביטוח. המוסד אמור לעסוק בתביעות של מבוטחים שנדחו על ידי חברות הביטוח או במועמדים שביקשו להצטרף לביטוח מסוים וסורבו או שנקבעו לגביהם תנאי חיתום לא סבירים.
יריית הפתיחה של ההליך תהיה באמצעות הגשת בקשה בידי המבוטח הנדחה למוסד, שלאחריה ימונה מברר – איש מקצוע בתחום הביטוח – ובתוך 15 ימים יחל הדיון בבקשה.
מאחר שהמטרה היא ליישב את התביעות במהירות וביעילות ולמנוע מצב שבו חברת הביטוח תיוצג בידי "שחקנים חוזרים" וממולחים, לא יתקיימו דיונים, ולמעט במקרים חריגים ההחלטות יתקבלו על ידי המבררים בהסתמך על מסמכים כתובים.
בנוסף, המברר יישב את התביעה לפי שיקול דעתו, והוא לא יהיה מחויב לסדרי הדין ודיני ראיות, קצת בדומה לבית הדין לעבודה. כמובן שהכל "בכפוף לכך שיפעל בהוגנות, יעילות ומקצועיות, ובשים לב לתקדימים והכרעות שניתנו בסוגיות דומות".
בירור מהיר, הוגן ויעל
ההצעה טומנת בחובה גם הנחיות בעניין הפרופיל של המבררים. בין היתר הוצע שהם יהיו בעלי הסמכה בתחום הביטוח ויישוב סכסוכים או בעלי ניסיון של 15 שנים לפחות בטיפול בתחום הביטוח – גם ללא הסמכה אקדמאית.
המברר יצטרך להוכיח כי אין לו הרשעות פליליות ושאין לו ניגוד עניינים מובנה (למשל, משום שייצג חברות ביטוח מסוימות בעברו). בהצעה נכתב כי ייקבעו תנאים נוספים לבחינת כשירות לכהונה כמברר במוסד, וזאת "כדי להבטיח שלא ידבק רבב במבררים וכדי להגדיל את אמון הציבור במבררים ובמוסד".
מדובר בהצעת חוק שיש כמובן לברך עליה, שכן הגיעה השעה לאזן את פערי הכוחות המובנים שבין המבוטחים לבין חברות הביטוח האימתניות.
לקריאת הצעת החוק
עו"ד מנו שבתאי
עוסק/ת ב-
תביעות ביטוח ונזקי רכוש
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין