אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> בעקבות תחקיר חשיפה: האם הילדה של אריה אלפרון צפויה לחזור לישראל?

בעקבות תחקיר חשיפה: האם הילדה של אריה אלפרון צפויה לחזור לישראל?

מאת: עו"ד הילה עציוני – קליפר | תאריך פרסום : 15/02/2024 13:32:00 | גרסת הדפסה

אילוסטרציה: John McArthur on Unsplash

בהסתכלות משפטית "קרה" אכן מדובר בחטיפה, אך בית המשפט האמריקאי צפוי לבחון גם את טובת הילדה לפני שיורה על החזרתה

סיפורם של אריה אלפרון וגרושתו נטלי שבת, שעברה עם בתם המשותפת לארה"ב, יכול היה בקלות לשמש השראה לסרט הוליוודי (ואולי עוד יהפוך לכזה). המקרה שעלה לכותרות מציף שאלה משפטית לא פשוטה. יש שיאמרו שמדובר בהתנגשות של ממש בין סעיפים שונים בחוק אמנת האג (או עקרונות משפטיים שבבסיס אמנת האג), כשלכל אחד מן הצדדים יש טענה מוצדקת לכאורה.  

מנקודת המבט של נטלי, מדובר בטרגדיה שהתחילה כסיפור אהבה גדול, כשהתאהבה כנערה בבן למשפחת הפשע הגדולה בישראל. השניים נישאו ונולדה להם בת. כשהיחסים בין השניים עלו על שרטון והם התגרשו – נטלי החלה לחוות לכאורה איומים קשים, הן על חייה שלה והן על חיי בתם הקטנה. לדבריה, עצם נשיאת השם אלפרון הקשה על חייה וחיי בתה והמצב המסוכן הוא שגרם לה להימלט מהארץ ולעבור לארה"ב עם בתם המשותפת.

מנגד, אריה אלפרון טוען שמדובר בחטיפה לכל דבר ועניין. הוא מסתמך על "אמנת האג" ודורש את השבת בתו ארצה, שכן לדבריו לא משנה הסיבה לניתוק בתו ממנו, אף הורה אינו מעל החוק ויכול להעתיק את מגורי ילדו לחו"ל, ללא ידיעה והסכמה של ההורה השני.

"אמנת האג" היא המפתח להבנת הקושי המשפטי (ואולי המוסרי) שלפנינו. מדובר באמנה רב-צדדית, המספקת מסגרת משפטית להחזרה מהירה של ילדים שנחטפו על ידי הורה ממדינה חברה אחת לאחרת.

העברת ילדים ממדינה למדינה על ידי אחד ההורים טומנת בחובה סכנות רבות: ניתוקו של הילד מההורה האחר, מסביבת חייו הרגילה, משפחתו המורחבת, חבריו, שינוי המסגרת החינוכית שבה הוא לומד, וכן שינוי השפה, אורחות החיים, המנהגים, התרבות ולמעשה – שינוי מסלול חייו.

מטרותיה העיקריות של האמנה, שעליה מסתמך אלפרון, הן שתיים: האחת היא להבטיח חזרה מהירה של ילדים חטופים לארץ מגוריהם הרגילים, והשנייה היא להגן על זכויות הגישה של שני ההורים אל הילד. כך, שאם הוברח הילד לארץ אחרת, ניתן יהיה להגיש בקשה להחזרתו והמדינות החתומות על האמנה מתחייבות להשיבו למדינה ממנה נחטף, שם תיקבע המשמורת החוקית.

במקרה המדובר גם ישראל וגם ארצות הברית חתומות על אמנת האג, כלומר שתיהן הסכימו לציית לעקרונות ולנהלים המפורטים באמנה כאשר מדובר במקרים בינלאומיים של חטיפת ילדים.

כאשר הורה סבור שילדו הועבר למדינה אחרת שלא כדין, הוא יכול להגיש לבית המשפט בקשה להחזרתו על פי אמנת האג. הרשות המרכזית של המדינה בה הילד נמצא (במקרה זה ארצות הברית) תטפל בתיק ותפתח בהליכים משפטיים. בתי המשפט באותה המדינה יחליטו אם יש להחזיר את הילד לארץ מגוריו הרגילה (קרי לישראל).

הגורמים שעשויים להשפיע על ההחלטה

הליך התביעה להחזרת ילדים חטופים כרוך בבחינת גורמים שונים כגון מקום מגוריו הרגיל של הילד, זכויות המשמורת של שני ההורים, טענות להתעללות או הזנחה וכן טובת הילד.

ישנם חריגים והגנות שניתן להעלות בנסיבות מסוימות, אך מדובר במקרים נדירים וקיצוניים בלבד עקב החשש שהאמנה תרוּקן מתוכן. בין השאר, בוחן בית המשפט את הסדרי השהות הקיימים (כמו הסכם המעניק להורה אחד משמורת בלעדית או הסדרי שהות ספציפיים), סיכון אפשרי שעלול להגרם לילד נזק בשל החזרתו (ואז רשאי בית המשפט להחליט שלא להורות על החזרת הילד), ואף טובת הילד (אם החזרת הילד לא תהיה לטובתו או תגרום לנזק משמעותי, בית המשפט רשאי להחליט שלא להפעיל את האמנה).

אם יוחלט מסיבה כלשהי שאמנת האג לא תופעל או לא תחול על מקרה מסוים, תהליך בקשת החזרת ילדים חטופים עשוי להפוך למורכב יותר. במצבים כאלה, שני הצדדים עשויים לחפש סעד באמצעות החוקים הפנימיים של המדינות המעורבות או באמצעות הסכמים דו-צדדיים בין המדינות.

קונפליקט משפטי ומוסרי קורע לב

בהסתכלות משפטית "קרה" על המקרה שלפנינו, ניתן לטעון כי מדובר בחטיפה לכל דבר ועניין לפי אמנת האג: האֵם לכאורה חטפה את הקטינה מבלי לקבל אישור על כך מהאב, ללא צו שיפוטי המאפשר העתקת מקום מגורים, ובפעולותיה שוללת ממנו כיום את זכויותיו כאביה של הקטינה, ושוללת מהקטינה את זכותה לאב אוהב ומסור. יש שיאמרו שאף יש בכך זרעים של ניכור הורי.

מאידך, אם ישנו סיכון שייגרם לילדה נזק בשל החזרתה ארצה, ניתן לטעון שאמנת האג אינה חלה. במקרה זה, האם טוענת כי שם המשפחה של הקטינה נושא בחובו סכנה גדולה, והיא עברה לארה"ב אחרי חודשים בהם נאלצה להיות סגורה במקלט לנשים מוכות. לטענת האם, כל זה משום שהממסד חשש לערוך אִבחוּן מסוכנות לאב, והיא חשה שאם היא רוצה לתת לבתה חיים נטולי חששות ופחדים עליהן לעזוב את הארץ. 

לסיום, היות ובטיחות הילד ורווחתו הם שיקולים עיקריים במצבים כאלה, קשה לנחש כיצד יכריע בית המשפט האמריקאי בסוגיה זו: מצד אחד קיים לכאורה מצב ברור של חטיפה בין מדינות, ומן הצד השני עולה שאלת טובת הילדה ולכאורה הסכנה לשלומה, שלטענת האם הייתה הגורם לחטיפה מלכתחילה.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין

 

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
1

פרסום המאמר תוך ציון שמות הצדדים, יש בו משום פגיעה בחיסיון הנהוג בבתי המשפט לענייני משפחה והפרה של הכלל "דיון בדלתיים סגורות" הנהוג אף הוא בבתי המשפט לענייני משפחה מפאת אותו חיסיון

1
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ