בני זוג ביקשו לחלק את רכושם עוד לפני שהתגרשו, אך נחלקו בשאלה עד מתי הרכוש נחשב למשותף: האישה טענה עד לפני שנה, האיש טען לפני שנתיים. מה קבע ביהמ"ש ולמה זה כל-כך חשוב? עו"ד יסמין בן-דוד מסבירה.
באוגוסט 2013 עזב הבעל את הבית המשותף, וכחודש לאחר מכן הגישה אשתו תביעות שונות בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת, בהן תביעה לאיזון משאבים, העוסקת בחלוקת הכספים והזכויות שצברו לאורך השנים בקופות גמל, קרנות פנסיה וכיו"ב.
לכתבות נוספות בנושא:
חוק יחסי ממון קובע, כי המועד שעד אליו מחושבים הזכויות והכספים כמשותפים – 'המועד הקובע' - הוא מועד הגירושין או מות אחד מבני הזוג.
ואולם, בשל המצב הרווח בארץ, שבו הליכי גירושין לפעמים נמשכים ונמתחים שנים, ב-2008 הוסף לחוק סעיף, המאפשר להקדים את המועד הקובע למועד 'פקיעת הנישואין' – הרגע שבו הנישואים והשיתוף הכלכלי הופסקו אף שבני הזוג עוד לא התגרשו בפועל.
למועד הקובע יש חשיבות רבה, כיוון שזכויות כלכליות רבות נצברות וגדלות מדי חודש בחודשו. מכאן, שחיובו של בן הזוג לחלוק את רכושו וזכויותיו עם זוגתו עוד שנה - פחות שנה, יכול להיות קריטי, במיוחד כשלאחד יש יותר רכוש וזכויות מהשני או השנייה.
במקרה הנוכחי, בני הזוג לא הגיעו להסכמה לעניין המועד הקובע: האישה טענה כי מערכת היחסים הסתיימה סופית רק במועד שבו עזב הבעל את הבית. עד אז, למרות הקשיים והמחלוקות, הם ניהלו, לטענתה, משק בית משותף, הכניסו את משכורותיהם לחשבון המשותף ואפילו קיימו יחסי מין.
הנתבע, לעומת זאת, טען כי המועד הקובע צריך להיות שנה קודם לכן - ביולי 2012 ולכל המאוחר בסוף 2012 - שאז היה ברור שאין דרך חזרה. לטענתו, הוא נשאר בבית עוד שנה רק בשביל הילדים.
"כוונות לחוד ומעשים לחוד"
השופטת ג'מילה ג'בארין כליפה קיבלה את עמדת האישה. לפי השופטת, עד למועד שבו הנתבע עשה מעשה ועזב את הבית, הצדדים עדיין ניהלו זוגיות וחלקו זה עם זו את כספם.
גם אם חיי הנישואים לא התנהלו על מי מנוחות – עד אוגוסט 2013 הנתבע לא עשה מעשה חד-משמעי שמבהיר כי אינו מתכוון יותר לחלוק את חייו, האישיים והרכושיים, עם אשתו.
הפקדת המשכורת לחשבון המשותף, משיכת הכספים מהחשבון וקיום יחסי מין (אף אם הנתבע טען שהאישה יזמה אותם) הן פעולות המעידות ש"כוונות לחוד ומעשים לחוד" וגם הטענה שנשאר "רק בשביל הילדים" לא מחלישה זאת.
השופטת ציינה כי התרשמה שלאורך שנים הנתבע לא היה החלטי לגבי הגירושים. כך, גם כשהאישה הציעה לו "לפרק את החבילה" הוא ביקש לחשוב על זה. חשב וחשב, ורק בחלוף שנה ארז את חפציו, יצא מהבית ופתח חשבון נפרד.
לאור כל זאת נקבע, כי המועד הקובע לצורך איזון המשאבים הוא אוגוסט 2013 ומאחר שזו הייתה עמדת האישה, חויב הבעל בהוצאות של 4,000 שקל.
מועד פקיעת השיתוף משליך באופן ישיר על אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג ובהיותו נושא כה רגיש, אשר לו השפעה ישירה על העתיד הכלכלי, כמובן כי זהו אחד הנושאים שלבני הזוג אינטרסים מנוגדים לחלוטין. יש לשים לב, כי אין בעניין זה הלכה חד-משמעית ובהחלט ייתכנו מקרים שהצדדים ממשיכים להתגורר יחד ועדיין ייקבע כי השיתוף ביניהם פקע. הכל תלוי בנסיבות ובמעשים של כל אחד מהם.
* עו"ד יסמין בן-דוד עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצג בתיק. שמות באי הכח לא אוזכרו בהחלטה.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין