בלתי ישים: נדחתה תביעה לאכיפת הסכם להקמת יישוב יהודי בשומרון

באיחור של 25 שנה הגישו ששה מתיישבים תביעה לאכיפת הסכם נגד חברת נדל״ן שמכרה להם קרקעות ליד טייבה, במסגרת תכנית להקמת יישוב יהודי חדש. התביעה נדחתה על הסף בשל התיישנות.  

בתחילת שנות ה-80 רכשו מספר אנשים קרקעות בשומרון מחברת נדל״ן שתכננה להקים יישוב יהודי חדש ליד טייבה. ב-1986 התקבלה החלטת ממשלה שעצרה את הפרויקט. מאז ועד היום פנו הרוכשים לחברה ולגורמים שונים בניסיונות להעביר את השטחים על שמם אך ללא הצלחה. בשנה שעברה הם תבעו את החברה בדרישה שתפעל להשלמת הרישום ולהשלמת העבודות. השופטת חגית מאק-קלמנוביץ דחתה את התביעה על הסף בשל התיישנות והבהירה שבכל מקרה המחשבה שניתן לאכוף את החוזה במציאות הפוליטית של ימינו נאיבית ומיתממת.

ששת אנשים רכשו בין השנים 1981-1983 מגרשים לבנייה עצמית בשומרון בסמוך לעיר טייבה מ״החברה לפיתוח שכונות מגורים ביו״ש״ שקידמה הקמת יישוב יהודי חדש באזור. אלא שב-1984 נעצר הפרויקט בעקבות החלטת ועדת שרים לענייני התיישבות ועבודות הפיתוח הופסקו.

החברה גם לא השלימה את רישום הזכויות והקרקעות נותרו רשומות על שם אזרחים תושבי טייבה. ב-2015 נמחקו תיקי הרישום בלשכת רישום המקרקעין בשומרון מחוסר מעש.

בתביעה שהגישו הששה נגד החברה בתחילת השנה שעברה באמצעות עו״ד בן עמי גלברד הם דרשו את אכיפת ההסכמים והשלמת הרישום.

הנתבעת, שיוצגה על ידי עו״ד אביגיל מנדל ממשרד עו״ד אלחנן ויניצקי, טענה כי יש לדחות את התביעה על הסף וכי לא ניתן לקדם את תכנון השטח בהיעדר גישה לאזור. היא הבהירה שעל אף שהתובעים ״ישנו״ על זכויותיהם היא מוכנה להחזיר להם את המקדמות ששילמו לפנים משורת הדין.

התובעים טענו שאין התיישנות כי זכות התביעה נוצרה רק כשנודע להם על אי תשלום אגרות הרישום במכתב מ-2006. עוד לטענתם, הנתונים מצביעים על ״סרבנות מהותית מתמשכת מצד הנתבעות לרשום את הקרקע על שמם״ ומדובר בהפרה המחדשת את עילת התביעה מידי יום.

היו מודעים לחוסר ההתקדמות

אך השופטת חגית מאק-קלמנוביץ מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבלה את עמדת הנתבעת. היא קבעה שעילת התביעה נוצרה לכל המאוחר ב1986, השנה בה החלו התובעים לפעול בעצמם לקידום הרישום לאחר שהנתבעת חדלה לעשות כן.

לדבריה, המכתב שנשלח לתובעים ב-2006 לא השליך על זכויותיהם המהותיות ואינו רלוונטי למניין ההתיישנות שכן אין ספק שהם ידעו שהעבודות נעצרו לפני למעלה מ-25 שנה. היא הוסיפה כי גם אם הייתה הפרת חוזה מצד הנתבעת, דבר המוטל בספק, התובעים היו מודעים לחוסר ההתקדמות בהליכי הרישום כבר בשנות ה-80 ואין מדובר ב״הפרה מתחדשת״.

השופטת ציינה שיש להביא בחשבון שיקול נוסף התומך בהתיישנות התביעה. לדבריה, בנוסף לקשיים המאפיינים התמודדות עם תביעות ישנות במקרים אחרים כמו קושי באיתור האנשים, בעלי התפקידים הרלוונטיים, המסמכים הדרושים וכדומה, במקרה זה קיים קושי נוסף הנובע מהשינוי שחל במציאות הפוליטית.

השופטת הסבירה כי הקמת יישובים חדשים בשומרון הייתה כמעט עניין שבמשגרה בשנות ב-80 אך מאז ועד היום השתנתה המציאות לחלוטין ונראה כי תביעה לאכיפת חוזה להקמת יישוב יהודי חדש בסמוך עיר טייבה היא ״תביעה נאיבית, שלא לומר מיתממת״.

השנים שעברו הפכו את התביעה לאכיפת החוזה לבלתי ישימה סיכמה השופטת וחייבה את התובעים בהוצאות של 10,000 שקל.

• ב״כ התובעים: עו״ד חוזים בן עמי גלברד 
• ב״כ הנתבעות: עו״ד אביגיל מנדל ממשרד עו״ד אלחנן ויניצקי

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.