בתביעת רכוש בין הצדדים ביקש הבעל לחייב את האישה במחצית מהחובות. תביעתו נדחתה: "פרנסת הבית מוטלת על אבי המשפחה"
בית הדין הרבני האזורי בטבריה דחה לאחרונה בקשה של איש במסגרת הליך גירושים לחייב את אשתו במחצית מהחובות שצבר במהלך נישואיהם. האיש טען שהם חיו בשיתוף כלכלי מלא והחובות הם תוצאה של הוצאות הקשורות לניהול חיי המשפחה, ואילו האישה טענה שהחובות נוצרו מהלוואות שלקח כדי לקדם את ענייניו האישיים. הדיינים ציינו שאין פסיקה מכרעת בשאלה של חלוקת חובות במסגרת חלוקת הנכסים ובמקרה זה העדיפו שלא לחייב את האישה בחובות הבעל, למעט חוב מסוים שנקבע כי הייתה שותפה ביצירתו. הם הסבירו שזוהי הפרשנות הקרובה ביותר למשפט העברי לפיו האישה אינה מחויבת בפרנסת הבית, ושהאיש הוציא כספים לפי שיקול דעתו ללא הגבלה מצדה.
במסגרת התביעה הרכושית בין בני הזוג עלה שלאיש חובות בגובה 188,400 שקל (לאחר קיזוז זכויותיו).
לעומת זאת לאישה לא היו חובות בכלל אלא רק זכויות בסך 111,882 שקל, שמתוכם לפי חוק יחסי ממון הייתה צריכה לחלוק עם האיש מחצית, כלומר 55,941 שקל.
האיש טען שלפי החוק על הצדדים לחלוק באופן שווה גם בזכויות וגם בחובות. לטענתו במהלך הנישואים הם חיו בשיתוף כלכלי מלא, והחובות נוצרו במסגרת ההוצאות משותפות שקשורות לניהול חיי המשפחה כמו תשלומי חשמל, משכנתא, ארנונה, קניית מזון ועוד.
האיש ציין כי אומנם בשלב מסויים האישה פתחה חשבון נפרד ששימש אותה לרכישת מוצרים אישיים, אך לא הייתה מצדה כל כוונה להפרדה רכושית והיא אף מימנה בעצמה נסיעה משפחתית לחו"ל. עוד הוא טען, שחלק מהחובות נוצרו בשל מתן נדוניה לשלושת ילדיהם שהתחתנו. האישה שיתפה פעולה ולא התנגדה לתשלומי הנדוניה, ואף חתמה על אחת מההתחייבויות לשלם 70,000 שקל לרגל חתונת בנם.
האישה טענה כי האיש הודה שהוא אינו זוכר אם החובות נוצרו כדי לקדם את עסקיו. עוד טענה שהחובות נוצרו מהלוואות שלקח לצורך שיפוץ דירה שירש והחלפת רכבים. לטענתה פתיחת חשבון בנק משלה מוכיחה שהאיש אחראי באופן בלעדי על חובותיו והוא ניהל את חשבונותיו באופן עצמאי ובלעדי.
רק חוב אחד
הרב אב"ד חיים בזק, הרב שלמה שושן והרב איתן זן בר שנתנו את ההחלטה, הסבירו כי על בני הזוג חל הסדר איזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון, לפיו יש לחלק ביניהם באופן שווה את כל הנכסים שנצברו במהלך הנישואים.
הדיינים ציינו כי אין עדיין הכרעה של בית המשפט העליון ביחס לחלוקת החובות בין בני זוג, ובפסיקת בתי המשפט למשפחה ניתן למצוא שתי גישות: אחת לפיה יש לחלק גם את החובות במסגרת איזון המשאבים, וגישה שנייה שלפיה אין לקיים איזון של חובות.
במקרה זה העדיפו הדיינים את הפרשנות שאינה מחייבת את האישה להשתתף בחובות האיש. הם ציינו כי לטעמם, לשון החוק תומכת בפרשנות זו, וזו גם הפרשנות הקרובה ביותר למשפט העברי שלפיו האישה אינה מחויבת בפרנסת הבית.
מעבר לכך הסבירו הדיינים כי האיש עצמו ציין שיכול להיות שחלק מהחובות נוצרו מהלוואות שלקח לטובת עסקיו, והוא הוציא כספים לפי שיקול דעתו הבלעדי בעוד שלאישה לא הייתה יכולת להגבילו.
עם זאת, ביחס לחוב ספציפי אחד הנוגע לנדוניה של בנם, הוכח שגם האישה חתמה על ההתחייבות ולכן היא חויבה במחצית החוב בסך 35,000 שקל.
- ב"כ האיש: עו"ד עופר בטאש
- ב"כ האישה: עו"ד אתי בן-סימון
עו"ד חגית הלוי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין