בית הדין לעבודה קיבל תביעה של חקלאי שביקש להכיר בו כנפגע עבודה לאחר שחלה בפרקינסון כתוצאה מחשיפה מתמשכת לחומרים מסוכנים. במהלך ההליך הוא נפטר ומשפחתו זכתה עבורו בתיק.
נשיא בית הדין האזורי לעבודה בנצרת השופט מירון שוורץ קיבל תביעה של חולה פרקינסון להכרה במחלתו כתאונת עבודה ותשלום "דמי פגיעה" בהתאם. בפסק הדין – שניתן לאחר מות החקלאי – נדחתה עמדתו הלא מנומקת של הביטוח הלאומי כי אין קשר בין חשיפתו של המנוח לחומרי הדברה מסוכנים לבין מחלתו.
המנוח עבד כחקלאי בקיבוץ בית קשת ועסק בריסוסים. לאורך שנות ה-60 וה-70 הוא עבד שלושה פרקי זמן, בני 3 עד 5 שנים כל אחד, שבהם נחשף לחומרי הדברה רבים בתדירות משתנה.
העבודה כללה ריסוסים בשלל חומרי הדברה שונים, חלקם כימיים וזרחניים וחלקם אורגניים. עבודתו כללה גם ניהול וגם עבודה פיזית, לעתים כמרסס בעצמו עם מיכל על הגב, ולעתים כמרסס מטרקטור.
לאורך השנים הוא נחשף לחומרי הדברה רבים, גם בשאיפתם באוויר וגם במגע עורי. מרבית העבודה בוצעה ללא מיגון אישי מתאים, וללא הקפדה על שיטות עבודה מתאימות לצמצום החשיפה.
לאלה נוספו פרקי זמן של חשיפה פסיבית-משנית לעבודתו בסימון למטוסי ריסוס כדגלן ובעבודות חקלאיות שונות בשטחים שכבר רוססו.
ב-2009 הוא אובחן כחולה פרקינסון. יש לציין כי עובד נוסף שעבד באותם תפקידים לפני התובע, חלה גם הוא בפרקינסון.
המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בתביעתו לדמי "פגיעה בעבודה" על דרך המיקרוטראומה – פגיעות זעירות חוזרות ונשנות המצטברות לנזק שנגרם כתוצאה מהעבודה.
ב-2013 הוא הגיש את תביעתו בבית הדין. למרבה הצער, בינואר 2017 התובע נפטר, ועזבונו (יורשיו) "נכנס" בנעליו כתובע.
התעלם ממחקרים ומהסברים
הנשיא שוורץ תיאר בהרחבה את חוות הדעת הרפואיות השונות שניתנו בעניינו של התובע בשנים האחרונות.
לאחר בחינת מלוא החומר, השופט השתכנע שיש לאמץ את חוות דעתה של מומחית מטעם בית הדין, שבחנה את שאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודת המנוח למחלת הפרקינסון.
השופט התרשם שחוות דעת המומחית מטעם בית הדין, שהתבססה על התפתחויות שחלו במחקר, מעמיקה ומבוססת יותר מזו של מומחית קודמת שבדקה את הנושא.
בתוך כך השופט ציין כי אחת השאלות היחידות שהעלה המוסד לביטוח לאומי בדבר החשיפה לחומר מסוים והקשר בינו לבין פרקינסון, מתקמדת במאמר מסוים, בעוד שהמומחית דנה במספר מחקרים, רחבים וחדשים יותר מזה שאליו הפנה המוסד.
השופט אף ציין כי "טענתו התמציתית של הנתבע לדחיית התביעה, מתייחסות לחלק מצומצם מתוך חוות הדעת תוך התעלמות מהסברים אודות תהליכים ותיאור מחקרים עליהם מבססת המומחית את מסקנתה בדבר קיומו של קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% ובדבר מידת השפעה של מעל 20% של תנאי העבודה אל מול גורמי סיכון אחרים".
בסיכומו של פסק הדין, השופט הבהיר כי לא מצאה אף הצדקה עובדתית או משפטית לסטות מדעתה של המומחית מטעם בית הדין.
לפיכך בסיכומו של דבר נקבע כי יש לראות את המנוח כמי שחלה במחלת הפרקינסון עקב תנאי עבודתו. המוסד חויב לשלם לתובע 4,000 בגין שכ"ט עו"ד.
- ב"כ התובע: עו"ד ביטוח לאומי אורית קרן-פולק
- ב"כ הנתבע: עו"ד חגי פרנקל
* עו"ד בתיה קפלן מייצגת נפגעי עבודה מול ביטוח לאומי
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין