השופטת הסתמכה על עמדתה של התאחדות הכדורגל וקבעה כי משחק בקבוצת חובבנים יכול להיות בילוי נהדר אך הוא לא מקים יחסי עבודה.
בית הדין לעבודה בבאר-שבע דחה לאחרונה תביעה של שחקן כדורגל בקבוצת מכבי קרית גת, שטען כי מגיעות לו זכויות ככל עובד שכיר שפוטר. השופטת יעל אנגלברג שהם קבעה כי לפי המקובל בענף הכדורגל, קבוצות למשחקי חובבנים הן בגדר תחביב ולרוב הן אינן נחשבות למקום עבודה.
התובע שיחק בקבוצה בין השנים 2011-2014. לפני כשנתיים הוא הגיש באמצעות עו"ד רועי גיל תביעה לתשלום זכויות שונות שלטענתו מגיעות לו כעובד של הקבוצה, כמו הפרשי שכר מינימום, פיצויי פיטורים, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה ועוד. לכתב התביעה צורפו שני הסכמים שכותרתם "חוזה העסקה" ובהתאם סוכמו תנאי השכר של התובע.
מנגד, עו"ד שי ניסים אלמקייס טען בשם מכבי כי את ההסכמים ניסח הסוכן של התובע ולא ברור מי חתם עליהם אבל זה לא גורם מוסמך מטעם הקבוצה.
נטען כי מדובר בקבוצה חובבנית של ליגה א' והרוב משחקים בה כדי להתאמן ולהתפתח. במקרה של התובע הקבוצה עשתה ככל שביכולתה לסייע לו להתקדם לקבוצה בכירה אבל מעולם לא העסיקה אותו.
עוד נטען כי התשלומים היחידים שהתובע קיבל הם החזרי הוצאות על נסיעות, ציוד ואוכל, וודאי שהסכומים, שנעו בין 1,000 ל-1,700 שקל, לא מגלמים משכורת של שחקן שכיר בקבוצה.
המבחנים הרגילים לא משקפים
השופטת יעל אנגלברג שהם ציינה כי המבחנים הרגילים לבחינת קיומם של יחסי עובד-מעסיק לא מתאימים למקרה הנוכחי כיוון שהם עשויים "להביא לתוצאה שאינה עולה בקנה אחד עם המציאות בשטח".
כך למשל, אחד המבחנים הוא בודק האם העובד השתלב בפעילות העסק ולא היה בגדר קבלן עצמאי. ברור שמבחן זה לא רלוונטי כאן שהרי התובע לא העניק לקבוצה שירותי קבלן ומן הסתם השתלב בפעילות הקבוצה, אבל זה עדיין לא אומר שהיה עובד שלה.
לפיכך השופטת פנתה לבחון פסיקות קודמות במקרים דומים ומצאה כי בתי הדין ביקשו בדרך כלל את עמדת ההתאחדות לכדורגל – כגוף המרכז את הענף כולו. עמדת ההתאחדות הייתה כי ברוב המקרים השחקנים בקבוצות החובבניות לא נחשבים לעובדים ולא נחתמים עמם הסכמי עבודה.
בהקשר זה השופטת ציינה כי התובע אמנם הציג הסכמים אלא שכטענת הנתבעת, הוא לא הוכיח כי האנשים שחתמו עליו היו גורמים מוסמכים.
מעבר לכך, גם אם ההסכמים היו אותנטיים עצם העובדה שנוסחו כ"חוזה עבודה" אינה אומרת שהם אכן כאלה, בפרט לנוכח העובדה שהסוכן של התובע הוא שניסח אותם. לכך מתווסף השכר הזעום שלכאורה סוכם עליו.
מכאן, שהשופטת קיבלה את הטענה הבסיסית שהעלתה מכבי כי "התובע שיחק בשורותיה כתחביב".
"במקרה שלפנינו, על בסיס ההקשר התעשייתי שלפיו, מקובל בענף הכדורגל שיתקיימו קבוצות למשחקי חובבנים כאשר מסגרת זו עשויה להוות מקום בילוי לפיתוח תחביב ואין בה בהכרח כדי להוות מקום עבודה", נכתב.
השופטת קבעה כי מכלול העובדות והראיות שהוצג בפניה שכנעו אותה כי לא התקיימו בין התובע לבין מכבי יחסי עובד-מעסיק, ולכן התביעה נדחתה.
התובע חויב בהוצאות משפט של 7,000 שקל.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין