אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני עבודה >> ביה"ד לעבודה: התרגזות בעבודה יכולה לגרום לאירוע מוחי

ביה"ד לעבודה: התרגזות בעבודה יכולה לגרום לאירוע מוחי

מאת: עו"ד מאיר הילל-טבול | תאריך פרסום : 19/11/2017 14:07:00 | גרסת הדפסה
ביטוח לאומי, ביה"ד לעבודה: התרגזות בעבודה יכולה לגרום לאירוע מוחי[אילוסטרציה חיצונית: Dollarphotoclub]

עובד לקה באירוע מוחי דקות ספרות אחרי שנקלע לשיחה כעוסה בעבודה. ביטוח לאומי סרב להכיר בו כנפגע עבודה, מאחר שלא ראה קשר בין שני המקרים, אך בית הדין לעבודה סבר אחרת ופסק לטובת העובד.

סגן הנשיאה של בית הדין לעבודה בתל אביב, השופט שמואל טננבוים, קבע כי קיים קשר סיבתי בין השיחה הכעוסה שניהל האיש עם לקוח במסגרת עבודתו לפני כ-3 שנים לבין האירוע המוחי שחווה דקות לאחר מכן. ביטוח הלאומי חויב להכיר בעובד כנפגע עבודה, ופסק לו הוצאות בסך 4,000 שקל.    

עובד כבן 64 נקלע לשיחה כעוסה עם לקוח ועובד נוסף, ודקות ספורות לאחריה לקה באירוע מוחי (שבץ) שהתבטא בהופעה חדה של שיתוק פלג גופו השמאלי. העובד פונה לבית החולים הלל יפה שבחדרה ומשם הועבר לבית החולים רמב"ם שבחיפה ואושפז לזמן ממושך.   

כחצי שנה לאחר שביטוח לאומי סירב להכיר בו כנפגע עבודה, הוא תבע מבית הדין לשנות את ההחלטה.

במענה לתביעה הביטוח הלאומי טען שהאירוע לא היה קשור לעבודה והוא נגרם בשל מצבו הבריאותי של העובד, אשר סובל מיתר לחץ דם, סוכרת והיה בעברו מעשן כבד. לפיכך, אין קשר סיבתי בין הוויכוח אליו נקלע העובד במקום עבודתו לבין האירוע המוחי.

מומחה רפואי שמינה סגן הנשיא טננבוים להכריע בשאלת הקשר הסיבתי מצא כי על אף שלתובע היו גורמי סיכון רבים ללקות באירוע המוחי, הוויכוח בעבודה החיש את בואו, ולכן יש קשר סיבתי בין המקרה בעבודה לבין התפרצותו בסמוך לאחריו. 

עצבנות מובילה לשבץ?

ואולם, תשובתו של המומחה לא הניחה את דעתו של הביטוח הלאומי, שביקש אסמכתא לטענת המומחה כי מצב של התרגזות, מתח או מועקה עלולים לגרום לאירוע מוחי מהסוג שאירע לתובע.

המומחה השיב כי אמנם לא מצא מאמר על מחקר שמוכיח זאת, אך ציין כי יש הוכחות מחקריות לכך שהתרגזות גורמת לעליה חדה בלחץ הדם, ועלייה כזו מהווה גורם סיכון מובהק לקרע בכלי הדם, ומשם לאירוע מוחי.

הביטוח הלאומי שוב לא היה שקט וביקש מבית הדין להורות למומחה לתת חוות דעת נוספת, שתתבסס על מלוא החומר הרפואי שקיים בעניינו של התובע, או לחילופין למנות מומחה נוסף, אך השופט טננבוים הסביר כי כל החומר הקיים כבר הועמד לרשות המומחה – ודי בכך.

מכל מקום השופט לא מצא עילה להחלפת מומחה או לשלילת חוות דעתו של המומחה הנוכחי, וקיבל אותה במלואה.

נוכח כל האמור השופט קבע כי קיים קשר סיבתי בין האירוע בעבודה לבין האירוע המוחי, כך שהתובע יוכר בביטוח לאומי כנפגע עבודה וישולמו לו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 שקל.  

  • ב"כ התובע: עורך דין ביטוח לאומי, צבי הלוי
  • ב"כ הנתבע: עו"ד משה אהרון
עו"ד מאיר הילל-טבול עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני עבודה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני עבודה

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ