בית הדין הרבני בפתח תקווה קבע כי עקרונית יש לחלק כספי פנסיה באופן שווה אך במקרה זה הדבר יביא לחוסר צדק ולמצוקה כלכלית קשה של הבעל. הפתרון שאומץ מתחשב בפנסיה הרעיונית של האישה.
ב-2013 סיים עובד שב״ס את עבודתו בפרישה מוקדמת לאחר שנקבעו לו כ-90 אחוזי נכות. מחלוקת בינו לבין גרושתו בעניין זכאותה למחצית מכספי הפנסיה המוקדמת הוכרעה לאחרונה בבית הדין הרבני בפתח תקווה. הדיינים פסקו כי יש לקזז מהכספים שמגיעים לאישה את הסכום שהיה משולם לבעל אילו גם היא הייתה פורשת.
בין בני הזוג התעוררה מחלוקת עקרונית בשאלה האם יש להגדיר פנסיה מוקדמת שמשולמת בגלל נסיבות בריאותיות כפנסיה רגילה שיש לאזן שווה בשווה, או שיש להגדירה ככספי פיצויים שאינם ברי איזון.
ברקע המחלוקת פנסיה מוקדמת שמקבל הבעל מהשב״ס. הבעל פרש מהארגון לפני כ-5 שנים לאחר שנקבעה לו נכות תעסוקתית בשיעור 89%. מאז פרישתו הוא מקבל פנסיה בסך 3,800 שקל, כ-47% מגובה משכורתו טרם הפרישה.
בתביעה שהגישה האישה היא טענה שמגיעה לה מחצית מהסכום. לטענתה, מדובר בפנסיה לכל דבר ועניין ויש להכליל אותה באיזון המשאבים. היא הדגישה כי הכספים אינם פיצוי על הנזקים הגופניים מהם סובל בעלה לשעבר אלא זכויות פנסיוניות שאותן צבר במהלך עבודתו.
הבעל טען מנגד כי איזון שווה של הפנסיה יביא אותו למצב כלכלי קשה. הוא הבהיר שמעבר לפנסיה הוא מקבל מידי חודש קצבת נכות של 2,300 שקל ומשתכר כ-2,000 שקל מעבודות מזדמנות. בסך הכל הכנסתו החודשית עומדת על כ-6,200 שקל בלבד שאינם מספיקים לכיסוי הוצאותיו הרבות.
לא מוצדק ולא סביר
הרב אריאל ינאי מבית הדין הרבני בפתח תקווה ציין כי הגישה הרווחת הפסיקה היא שזכויות פנסיוניות נכללות בחלוקת הרכוש בין בני זוג, גם כשמדובר בפרישה מוקדמת. זאת, מאחר שבדרך כלל אין הצדקה להבדיל בין פנסיה שמקבל אדם בהגיעו לגיל פרישה לבין פנסיה שהוא מקבל במקרה בו פרש לפני הזמן.
עם זאת לדבריו, אין להתעלם מהבעיה הקשה שעלולה להיווצר בעקבות פסיקה עקרונית זו. חלוקה שווה של הפנסיה המוקדמת עלולה לגרור חוסר צדק ולהביא את הבעל למשבר כלכלי קשה, מעבר לקושי הגופני שעמו הוא מתמודד.
הוא הבהיר כי במקרים של פרישה מוקדמת בשל נסיבות רפואיות או נכות, יש הסתברות גבוהה לכך שהפורש ייאלץ לשלם ממועד הגירושין חלק נכבד מהפנסיה החודשית לגרושתו, בעוד היא ממשיכה לעבוד ולהשתכר משכורת מלאה ורגילה שלפעמים גם מתווספים לה דמי מזונות. מדובר בפער ״לא סביר, לא מוצדק ולא הוגן״, כתב.
עוד הדגיש הדיין כי הבעל ייאלץ להמתין עוד שנים רבות עד למועד הפרישה של האישה כדי לקבל את חלקו בפנסיה החודשית שלה.
בנסיבות אלה סבר הדיין שיש לאמץ פתרון שלפיו תהיה הכרה בזכאותה העקרונית של האישה לקבל מחצית מהפנסיה של הבעל אך זאת תוך התחשבות בזכויות פנסיוניות עתידיות שלה.
ברמה המעשית קבע הדיין שיש לערוך תחשיב רעיוני כאילו הייתה האישה יוצאת לגמלאות במועד בו פרש הבעל ולבחון מה היה סכום הפנסיה המוקדמת שהיא הייתה זכאית לקבל. מסכום זה יש לקזז את הסכום המגיע לה מהפנסיה המוקדמת של האיש (1,900 שקל) כך שהיא תהיה זכאית רק להפרש.
לדבריו, פתרון זה ממזער באופן משמעותי את הנזק הכלכלי שעלול להיגרם לבעל.
הדיינים הרב דוד בר שלטון והרב אלון אבידר הצטרפו לפסק הדין.
- ב״כ התובעת: עו״ד משפחה חן גינסברג
- ב״כ הנתבע: עו״ד רועי קורץ
עו"ד אלינור ברגר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין