בעקבות הפנייה של עשרה תושבי מזרח ירושלים לבית המשפט ננקטו פעולות התייעלות משמעותיות בלשכה המקומית. אף שהעתירה נמחקה, נפסקו לעותרים 67,500 שקלים בשל החשיבות הציבורית שלה והתועלת שהביאה לאלפי תושבים.
בעקבות עתירה שהגישו עשרה תושבי מזרח ירושלים להקדמת התורים לבקשות האזרחות שלהם, שנקבעו בטווח של שנתיים-שלוש, נקטה לשכת האוכלוסין בפעולות התייעלות שהובילו להקדמת יותר מ-1,500 תורים בלשכה המקומית, כולל אלה של העותרים. כתוצאה מכך, הדיון בעתירה התייתר והשופטת תמר בזק רפפורט מבית המשפט לעניינים מנהליים בעיר, נענתה לבקשת העותרים למחוק אותה תוך חיוב הלשכה בהוצאות משפט של 67,500 שקלים, וזאת נוכח החשיבות הציבורית של העתירה, שהביאה תועלת לאלפי תושבים.
העותרים הם תושבי קבע שהגישו בקשות להתאזרחות. שלושה מהם פנו ללשכת האוכלוסין במזרח העיר ונקבעו להם תורים בתוך שנתיים-שלוש. שבעת האחרים פנו ללשכה במרכז העיר, אליה הם משויכים, אך סירבו לקבוע להם שם תור והפנו אותם ללשכה שבמזרח למרות העומס והמועדים הלא הגיוניים שנקבעו לחבריהם.
בעתירה שהגישו בשנה שעברה באמצעות עו"ד נחמה עובדיה ממשרד עורכי דין כהן, דקר, פקס וברוש, הם ביקשו להקדים את התורים הלא סבירים כך שיעמדו על 90 יום מיום הגשת הבקשה או לאפשר להם לפנות ללשכה שבמרכז העיר. בתוך כך הם טענו כי סירוב הלשכה להעניק לחלקם שירות בלשכה זו מהווה הפליה פסולה על רקע מוצאם.
תוך כדי הדיונים בעתירה פירטה רשות האוכלוסין באמצעות עו"ד ענבל וילנר מפרקליטות מחוז ירושלים את הצעדים שנקטה לצורך ייעול מערכת התורים בלשכה שבמזרח העיר: נשכרה חברת ייעוץ ארגוני שהגדירה לוחות זמנים לצמצום הפערים בטיפול בבקשות האזרחות, אולם קבלת הקהל הורחב, נוספו תקנים ואויש כוח אדם, הוקמה לשכת משנה, כמות התורים ביום הוגדלו והתווספו אפשרויות שירות באינטרנט.
בדיון האחרון ציינה הרשות כי בעקבות הפעולות הוקדמו בחודשים האחרונים יותר מ-1500 תורים, כולל של העותרים, שתשעה מהם זכו בהקדמה של 5 חודשים ואחד מהם בשנה.
הרשות ציינה כי בנסיבות אלה אין מקום להקדמה נוספת לתשעה, שלא קיבלו תור במועד שדרשו בעתירה. היא הבהירה כי פעולותיה בוצעו למען כלל המבקשים ולעותרים אין עדיפות על פני מי שלא הגיש עתירה.
7,500 שקלים לעותר
עמדה זו זכתה לגיבוי של השופטת בזק רפפורט, ולכן העותרים ביקשו למחוק את העתירה, שאין בה עוד תועלת מעשית, אך זאת תוך פסיקת גמול של הוצאות משפט. העותרים טענו כי בזכות העתירה, שהפכה למעין עתירה ייצוגית, הם הביאו תועלת לאלפי אנשים שזכו בהקדמת תור משמעותית, בעוד שהתור של רובם הוקדם בחודשים ספורים בלבד.
העותרים ציינו כי העתירה עלתה להם עשרות אלפי שקלים ופסיקת ההוצאות תגלם פיצוי חלקי על הנזק שנגרם להם לעומת התועלת שהסבו לאלפי אנשים שלא נאלצו לפנות לבית המשפט.
רשות האוכלוסין התנגדה לפסיקת ההוצאות, וטענה כי פעולותיה להקדמת התורים החלו עוד לפני הגשת העתירה, וכי העותרים לא הציגו אסמכתאות להוצאותיהם או לנזקים שלכאורה נגרמו להם.
אך השופטת נענתה לבקשת העותרים והורתה על מחיקת התביעה תוך חיוב הרשות בהוצאות. השופטת ציינה כי העתירה הייתה בעלת חשיבות ציבורית והביאה תועלת לאנשים רבים, ולכן מוצדק לזכות את לפחות את תשעת העותרים שלא זכו בסעד המלא בגמול.
השופטת העמידה את סכום ההוצאות על 7,500 שקלים לעותר, ובסך הכל חויבה רשות האוכלוסין בתשלום של 67,500 שקלים.
לפסק הדין בעתירה מנהלית 15547-01-19
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין