ברוב דעות נקבע שבמקרים בהם התא המשפחתי לא התפרק והקשר לעם היהודי לא נותק, גם אלמן או אלמנה של זכאי שבות שאינו יהודי יוכלו לקבל מעמד בישראל
בג"ץ דן לאחרונה בעתירות מאוחדות סביב השאלה האם אלמנותיהם של זכאי שבות (בן או נכד של יהודי, שאינם יהודים בעצמם) זכאיות למעמד בישראל מכוח חוק השבות. העתירות הוגשו לאחר שרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים דחתה את בקשותיהן של 3 העותרות למעמד בשל היותן אלמנות של זכאי שבות ולא של יהודים. השופטים יצחק עמית וענת ברון קיבלו את העתירה כנגד דעתו החולקת של השופט דוד מינץ. נקבע כי במקרים בהם פטירת בן הזוג זכאי השבות אינה מפרקת את התא המשפחתי ואת הקשר לעם היהודי, יש להעניק זכות שבות גם לאלמנתו.
לפי חוק השבות זכאי לעלות לישראל ולקבל מעמד בה גם מי שהינו ילד או נכד של יהודי (הנקראים "זכאי שבות"), וכן בן זוגו של יהודי, ובן זוגו של הילד ושל הנכד היהודי. הזכות קיימת גם כאשר היהודי נפטר או אינו עולה בעצמו לישראל.
העותרות הן שלוש אלמנות של זכאי שבות, שילדיהן עלו לישראל לאחר פטירת האב וקיבלו מעמד מכוח חוק השבות. העותרות הגיעו ארצה לאחר ילדיהן וקיבלו מעמד זמני, אך בקשותיהן לקבלת מעמד של עולה מכוח חוק השבות נדחו בנימוק שהן אלמנות של זכאי שבות, ולא של יהודי.
בעתירה טענו האלמנות כי מלשון חוק השבות לא עולה כוונה להבחין בין אלמנות של זכאי שבות לבין אלמנות של יהודי, וגם אין הצדקה מהותית להבחנה שכזו. בנוסף הן טענו כי זיקתן למשפחות של בני זוגן ולעם היהודי לא נותקה עם מות הבעל, וכי מתן מעמד שונה להן ולילדיהן יגרור פיצול פנים משפחתי.
משרד הפנים טען מנגד שיש לפרש את החוק כך שאלמנת זכאי שבות אינה זכאית למעמד מכוחו, וכי מטרתו של החוק לעודד עלייה של יהודים לארץ מתקיימת בעוצמה פחותה יותר כאשר מדובר באלמנה של זכאי שבות.
פירוש החוק
העתירה התקבלה כאמור ברוב של שני שופטים וניתן צו המורה למשרד הפנים להעניק לעותרת אזרחות ישראלית ומעמד עולה מכוח חוק השבות.
השופט עמית ציין שלשון החוק יכולה להביא לשתי האפשרויות שנטענו. לאחר שהתחקה אחר הליך החקיקה והתבטאויות המחוקקים, הגיע למסקנה שהמחוקק סבר שהחוק חל גם על אלמנת זכאי שבות. השופט קבע שבמקרים בהם מות זכאי השבות לא פירק את התא המשפחתי ואת הקשר ליהודי ולעם היהודי, יש לראות באלמנה כזכאית שבות. "בכך עלייתה תגשים את כוונת המחוקק להעניק את זכות השבות לאלו הקרובים לעם היהודי...", כתב. עם זאת הוא סייג כי יש לבחון בכל מקרה לגופו אם מתקיימת תכלית החוק.
השופטת ברון הצטרפה והוסיפה כי לטעמה אין בחוק השבות מדרג או הבחנה בין טיב הזכויות של יהודי לבין זכאי שבות שאינו יהודי בעצמו. לכן אין ליצור הבחנה בין אלמנת יהודי לאלמנת זכאי שבות.
לעומתם, השופט דוד מינץ סבר בדעת מיעוט שיש לדחות את העתירה. לטעמו המחוקק לא הגדיל בחוק באופן מפורש את מעגל הזכאים ואין להרחיב את החוק מעבר למה שכתוב בו.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין