אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> בגלל הסכם ממון: אלמנה לא תוכל לגבות כתובה של 180,000 שקל

בגלל הסכם ממון: אלמנה לא תוכל לגבות כתובה של 180,000 שקל

מאת: עו"ד יחיאל פורת | תאריך פרסום : 27/02/2018 10:58:00 | גרסת הדפסה
עורך דין משפחה, בגלל הסכם ממון: אלמנה לא תוכל לגבות כתובה של 180,000 שקלעו"ד יחיאל פורת (צילום: אודי גורסוי) [תמונת אילוסטרציה חיצונית: Alex Postovski, www.123rf.com]

בהסכם ויתרה האישה על זכויות בדירת הבעל, שעברה עם מותו לבנותיו. בית הדין הרבני פסק שהיא זכאית עקרונית לכתובה אך מאחר שהדירה היא הנכס היחיד שהותיר, אין לה אפשרות לגבות ממנה את החוב.

בני הזוג נישאו ב-2015 בנישואים שניים. שנה לאחר מכן נפטר הבעל בנסיבות טראגיות. הוא הותיר אחריו חובות ודירה שנרשמה על שם בנותיו. בתביעה שהגישה נגדן האישה היא ביקשה לקבל את כתובתה מהעיזבון. בדעת רוב פסק בית הדין הרבני שהסכם הממון בין השניים מונע מהאלמנה את האפשרות לגבות את החוב מהדירה.

בני הזוג חתמו על הסכם הממון כחודשיים לאחר נישואיהם. בהסכם נעשתה הפרדה רכושית מוחלטת למעט שיתוף בזכויות פנסיוניות. ההסכם לא כלל התייחסות מפורשת לכתובה.

בתביעה טענה האלמנה שמאחר שההסכם לא עסק בכתובה היא לא ויתרה עליה מעולם. לדבריה, הנכס היחיד שהותיר בעלה המנוח היא הדירה שהועברה לבנותיו ויש לאפשר לה לגבות הכתובה ממנה.

הבנות טענו מנגד כי כחודש לפני מותו אביהן העביר להן את הדירה במתנה ללא תמורה כך שהוא  נפטר ללא נכסים ולמעשה העיזבון ריק. הן הוסיפו שבכל מקרה התובעת ויתרה על הכתובה בהסכם הממון.  

בעקבות המחלוקת בעניין היקף העיזבון הודיעה האלמנה לבית הדין כי ביחס לשאלה האם הדירה היא חלק מהעיזבון או לא היא תגיש תביעה נפרדת לבית המשפט למשפחה.

בנסיבות אלה עסק בית הדין רק בשאלה העקרונית האם לנוכח הסכם הממון האישה זכאית לכתובה והאם היא יכולה לגבות את החוב מהדירה.

״נחת רוח עשיתי לבעלי״

הרכב הדיינים בבית הדין הרבני בבאר שבע קבע פה אחד שהאישה זכאית לכתובתה והיא לא ויתרה על זכות זו בהסכם הממון. עם זאת, הם נחלקו בשאלה האם היא יכולה לגבות את הכתובה מהדירה.

הרב אברהם צבי גאופטמן הבהיר שההסכם כולל סעיף מפורש בו ויתרה האישה על כל זכות או דרישה בקשר לדירה. הוא הסביר כי לפי ההלכה אישה אינה יכולה לוותר על עיקר כתובתה אך היא כן יכולה לוותר על שעבוד נכס לטובתה לצורך גביית חוב הכתובה.

הוא הוסיף שבמקרה זה האישה יכלה עקרונית לטעון שוויתורה בהסכם על דרישות כלשהן בקשר לדירה נעשה כדי להימנע מעימות עם הבעל או כלשון הגמרא ״נחת רוח עשיתי לבעלי״. עם זאת, היא לא העלתה טענה זו ומעבר לכך לא נראה שבזמן החתימה על ההסכם היא בכלל חשבה על הכתובה.

בסופו של דבר פסק הדיין שעל אף שהסכם הממון אינו כולל ויתור על הכתובה, יכולת הגבייה של האלמנה מוגבלת בשל הויתור הגורף על תביעות כלשהן בקשר לדירה.

הרב אבידן משה שפנייר קבע גם הוא שלנוכח ההסכם האישה אינה זכאית לגבות את הכתובה מהדירה או מתמורתה.

הרב אליהו אריאל אדרי סבר בדעת מיעוט כי הפרשנות הראויה להסכם היא שהאישה ויתרה על זכויות קנייניות בדירה אך לא ויתרה על זכותה לגבות מהדירה חובות שיגיעו לה, כדוגמת חוב הכתובה. לפיכך לדבריו יש להתיר לה לגבות 180,000 שקל מהנתבעות.

  • ב״כ התובעת: עו"ד משפחה שרה זינו אמוראי
  • ב״כ הנתבעות: עו"ד שלומי לוי
עו"ד יחיאל פורת עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

פסקי דין קשורים

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
צוואות ליורשים בעלי צרכים מיוחדים
עו"ד נורית פיש, צילום: אירן שקלר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ