אפילו הנשיא לא עזר: הפסד בביהמ"ש לבעלי דופלקס - פסקדין

השניים עתרו להכריז עליהם כבעלי הגג שמעל דירתם, והפנו להסכם קומבינציה ישן עליו חתום הנשיא המנוח יצחק נבון, בשם בעלי הקרקע. הם נדחו וחויבו בכ-82 אלף שקל

המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה עתירת בעלי דופלקס בעיר לשייך לעצמם את הגג שמעל לדירתם, בין היתר בטענה שכך עולה מהסכם קומבינציה ישן עליו חתם בזמנו הנשיא המנוח יצחק נבון, בשם בעלי הקרקע, מול הקבלן. השופטת הדסה אסיף קבעה שאין הצדקה, בנסיבות העניין, לסטות מהרישום בטאבו שלפיו הגג אינו מוצמד לדירה. השניים חויבו בדמי שימוש ראויים והוצאות בסך כ-82 אלף שקל.

התובעים הינם בעלי דופלקס בבניין הממוקם ברחוב גליקסברג שבצפון תל אביב. בתביעה שהגישו למחוזי בפברואר 2021, עתרו להצהיר עליהם כבעלי הגג שמעל לדירתם. אומנם בטאבו לא הוצמד הגג – כולו או חלקו – לדופלקס, ואולם לטענת התובעים מדובר בטעות, שכן בפועל רכשו את הדירה יחד עם הגג שמעליה.

לתמיכה בטענתם הפנו בעלי הדופלקס, בין היתר, להסכם קומבינציה מלפני כשלושה עשורים בין הקבלן לבין הנשיא המנוח יצחק נבון ז"ל, אשר שימש כנציג בעלי הזכויות בקרקע. לטענתם מסמך זה קובע "מפורשות" שלדירות הגג, ובכללן זו שבבעלותם, יוצמדו הגגות שמעליהן. בתוך כך טענו השניים שהסכמת חלק מבעלי הדירות לכך שהגג יוצמד לדירתם, מלמדת שאכן יש להם זכות שכזאת.

מנגד טענו חלק הארי של יתר דיירי הבניין כי הם מתנגדים לסעד המבוקש. אגב כך סיפרו, במסגרת תביעה שכנגד, כי בעלי הדופלקס עושים שימוש בלעדי ברכוש המשותף - כגון יציקת רצפה בחלל הלובי שבין שתיים מהקומות, וסגירת חדר לשימושם. הנתבעים עתרו, בנסיבות אלה, להורות על סילוק יד התובעים משם, הריסת הבנייה שביצעו, וחיובם בדמי שימוש ראויים.

התפתלות על דוכן העדים

ביחס לתביעה העיקרית, של בעלי הדופלקס, קבעה השופטת אסיף שלא הורם הנטל הכבד להוכיח כי חרף אי-רישום הדבר בטאבו – הגג שמעל לדירתם, הלכה למעשה, מוצמד אליה. נכתב שהתובעים "לא סיפקו הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע, אם הגג אכן נמכר להם יחד עם הדירה, הדבר לא נרשם באופן ברור וחד משמעי בהסכם בו רכשו את הזכויות בדירה או תקנון הבית המשותף, וגם לא בעת רישום הבית המשותף".  

צוין, בהקשר לכך, שהתובע "התפתל לא מעט על דוכן העדים" בניסיון להסביר עניין זה, תוך שסיפק שלל גרסאות ובאופן המקהה את אמינות טענותיו. אם לא די בסתירות אלה, הוסיפה השופטת, בעלי הדופלקס אף לא הביאו כעדים מטעמם איש מהמעורבים בהסכם הרכישה או ברישום הבית המשותף, כגון מוכר הדירה ועורכי הדין שלקחו חלק בתהליכים השונים.

גם ניסיון התובעים להיתלות בהסכם הקומבינציה משנת 1995 עליו חתום הנשיא המנוח - נדון לכישלון. השופטת כתבה ש"עיון בהסכם מלמד שהדברים רחוקים מלהיות חד משמעיים", וכי בפועל, כאשר נרשם המבנה כבית משותף, לא הוצמד הגג לדירת התובעים, כאשר החלק הבנוי שמעל לראשם משמש, הלכה למעשה, לקולטי שמש ומתקנים משותפים נוספים.

לבסוף הדפה השופטת את טענת התובעים כי הסכמת חלק משכניהם לסעד המבוקש, בפועל מגבשת אותו עבורם. "ההסכמה כפי שצורפה", חידדה השופטת, "אינה של כל בעלי הדירות, והיא אפילו אינה הסכמה של רובם".

השופטת דחתה את התביעה העיקרית ומנגד קיבלה את זו שהגישו השכנים, לחיוב בעלי הדופלקס ב-56,725 שקל כדמי שימוש ראויים בגין שימושם ברכוש המשותף. עוד חויבו השניים בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בסך 25,000 שקל.

• ב"כ התובעים: עו"ד נעם קולודני
• ב"כ הנתבעים 1-6, 8-22: עו"ד ברוש ורבינוביץ

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.