אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> אסון הכרמל - מי יחקור וכיצד?

אסון הכרמל - מי יחקור וכיצד?

מאת: אברהם פכטר, עו"ד | תאריך פרסום : 21/12/2010 12:00:00 | גרסת הדפסה

ברור לכולם, החל מנשיא המדינה וראש הממשלה ועד אחרון האזרחים, כי אסון בסדר גודל לאומי כמו השריפה בכרמל מחייב חקירה, בדיקה והסקת מסקנות.ברור גם שלקבוצות שונות המשתתפות בלהט הדרישה לחקירה, יש מטרות ואג'נדות שונות. לא כל הקבוצות וההתארגנויות הספורדיות זהות במטרתן וברצון שלהן לתיקון, לשיפוץ, לשיקום ולהסקת מסקנות לעתיד. מטרת המשפחות השכולות אינה תמיד תואמת לדרישת קבוצות פוליטיות, שתופסות 'טרמפ' על האבל כדי לנסות לנגח את הממשלה והעומד בראשה.

זעקתם של שני ניצבי המשטרה המאוחדים באבל על אבדן בת יקרה מובן ונוגע ללב כולם, אך קריאתם לחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בגין חלקו בפרשה ובאסון, הוא מעבר לפרופורציה וכך צריך להתייחס לעניין, מבלי לפגוע ברגשותיהם בימים קשים אלה. עם זאת מן הראוי להדגיש, כי לדידי, תקרית אוטובוס צוערי השב"ס דורשת חקירה נפרדת שתהווה פרק נפרד בתוך החקירה המקיפה. כך, יש לבדוק מי שלח את הצוערים?  מי נתן להם לנסוע בנתיב שלמעשה נסגר ע"י המשטרה, כאשר כל התנועה הופנתה לכבישים עוקפים? איך נסע אוטובוס, בלי קשר עם הכוחות בשטח, בלי מיגון לאנשים?  ושאלות נוספות ברוח דומה.

הדרישה לוועדת חקירה ממלכתית

יש נטייה כמעט היסטרית, מייד לדרוש אחרי כל אירוע בסדר גודל לאומי הקמת וועדת חקירה ממלכתית, מבלי לבדוק ולשקול האם סוג זה של בדיקה מתאים לאירוע, ומה יהיו ההשלכות או הרווח העתידי לחברה הישראלית.

יש פיתוי גדול  בדרישה לוועדת חקירה ממלכתית. בראש הוועדה עומד בדרך כלל שופט עליון ביחד עם צוות אנשי ציבור ואנשי מקצוע, יש לו אפשרות להצביע על ליקויים, לדרוש שינויים ולהסיק מסקנות, לפעמים גם אישיות. הוועדה נתפסת, במידה רבה של צדק, כא-פוליטית, אובייקטיבית, ובעלת סמכויות רחבות ומקבלת כבוד מהחברה. כל זאת נכון, אולם הקמתה של וועדה כזו , על אף יתרונותיה, מכילה חסרונות לא מעטים, כפי שיפורט בהמשך.

הוועדה מוקמת ע"י הממשלה, כאשר נשיא בית המשפט העליון ממנה את היו"ר ואת חברי הוועדה ומכאן נובעת האמונה שמדובר בפתרון האידיאלי.אבל אסור לשכוח: הוועדה מתמנה ע"ס מינוי בכתב מאת הממשלה, ובו מפורטים סמכויותיה הבלעדיות. לפיכך, הממשלה יכולה להגביל את היקף החקירה, ממש כפי שנעשה בעבר בוועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים, כאשר היא הוגבלה לפרק זמן ספציפי ולא קיבלה מנדט הרחבה לדרג המדיני.

עד היום היו 8 וועדות חקירה עיקריות, וכפי שאמרתי לעיל, התוצאות הסופיות לא היו מוצלחות ביותר. במרביתן, המסקנות שהוסקו וההמלצות שניתנו לא שיקפו את המציאות והבעייתיות המהותית של האירוע הנחקר לא נחשפת לאשורה. קרו המקרים בהם הוועדה חטאה כאשר בחרה להטיל אשמה לא פרופורציונאלית ולא מאוזנת על אישים מרכזיים- שלא בצדק.

וועדת חקירה ממלכתית מתמנה ומתפקדת מכוח חוק וועדות חקירה – תשכ"ט-1968. וועדה מעין זו, מוקמת על פי החלטת הממשלה. נשיא בית המשפט העליון ממנה את חבריה, ובראשותם ימונה שופט עליון מכהן או בדימוס (אפשר גם שופט מחוזי, תלוי בנושא, היקפו וחשיבותו), וכן חברים נוספים, אנשי ציבור ומקצוע, בתחום המנדט החקירתי של הוועדה.

הוועדה פועלת על פי כתב מינוי שמנוסח ע"י הממשלה ובו מנויים תחומי פעולה, היקף הוועדה, נושאי החקירה וניתן גם לתחום אותה בזמן.

לאחר מינוי הוועדה, אין הממשלה יכולה להתערב בפעולתה, התנהלותה, הרכבה וסדר יומה או סדרי עבודתה. המיוחד בוועדה זו הינו, שהיא רשאית להזמין ואף לחייב הופעת עדים; לדרוש ואף להחרים מסמכים; ולזמן על דעתה עדים ומומחים.

הוועדה רשאית, אם תמצא לנכון, לפרסם דו"ח ביניים, כעבור שלושה עד שישה חודשים, אם סיימה לבדוק את המסגרת הכוללת של מנדט החקירה ואם תמצא, שהדבר ראוי ורצוי מבחינה ציבורית.

ראוי לציין, כי בפרסום דו"ח ביניים טמונות סכנות רבות, שהרי החקירה טרם הסתיימה, והתמונה הסופית עדיין לא הושלמה והובהרה, מה גם שהמוזהרים (הנחקרים שקיבלו מכתבי אזהרה) עוד לא השמיעו את גרסתם המלאה.

הסכנה הנוספת בפרסום דו"ח ביניים היא בכך שהוועדה עלולה "לסנדל" את עצמה מחשבתית לתוצאות שפרסמה בלי לשמוע ולראות את התמונה בשלמותה.

עם סיום חקירתה הראשונית, הוועדה רשאית לשלוח מכתבי אזהרה לנחקרים שהיא סבורה שעלולים להינזק ולהיפגע מתוצאות החקירה. אדם שהוזהר, רשאי לקבל מהוועדה את כל חומר החקירה של הוועדה, להופיע בפני הוועדה בליווי עורך דין ולחקור עדים מטעמו ומטעם הוועדה.

הוועדה רשאית לקבוע, כי חלקים מסוימים של חומר החקירה, המסקנות וההמלצות, לא יפורסמו מטעמי סודיות ובהם: סכנה לפגיעה בביטחון המדינה, בכנה לחשיפת סודות רשמיים, סכנה ליחסי חוץ והגנה על שלומם של אנשים ומערכות מבצעיות.

בסיום החקירה הכללית, מפרסמת הוועדה דו"ח מסכם עם מסקנות והמלצות. הממשלה שמקבלת את הדו"ח מחוייבת לדון בהמלצות הוועדה בצורה מעמיקה אולם אינה חייבת לקבל את ההמלצות כולן או חלקן.

עד עכשיו, לא היה מקרה בולט, בו הממשלה דחתה בצורה גורפת המלצות ומסקנות וועדת חקירה שמינתה, אולפ פעמים רבות לא כל ההמלצות נתקבלו במלואן ואחרות לא יושמו במלואן. אבל, בגלל המשקל הציבורי הרב שיש לוועדה מעין זו, לא יכולה הממשלה להרשות לעצמה להתעלם לחלוטין מהמסקנות וההמלצות.

יצוין, כי ניתן להקים וועדת חקירה ממלכתית גם במסלול נוסף וזאת לאחר שהוגש דו"ח מבקר המדינה לוועדת הכנסת לביקורת המדינה. במקרה כזה, וועדת הכנסת רשאית להחליט על מינוי וועדת חקירה ממלכתית (מיוזמתה או בהמלצת מבקר המדינה), שיש לה אותן סמכויות כמו לוועדה שממונה ע"י הממשלה והיא פועלת באותה פרוצדורה.

חסרונות בולטים בוועדת חקירה ממלכתית:

עלויות והוצאות כספיות רבות והתפרשות על פני זמן רב- אם הוועדה רוצה לדון ברצינות ובצורה מעמיקה יסודית בכל הנושאים הרלוונטיים, היא צריכה לפחות 3-2 שנים. אם תדון בצורה כללית ומהירה, היא תמוסס את כל הנושאים ולא תגיע לחקר העובדות האמיתיות.

קפאון- מרגע שהוועדה תחל בעבודתה, כל המערכת הפוליטית והצבאית נכנסת לסטגנציה, לאמור:

  הקפאה עמוקה, יתחילו התייעצויות והכנות לקראת השימועים בפני הוועדה.

נראה, כי מינוי הוועדה ייתן "שקט תעשייתי" לממשלה, המחאה הציבורית תדעך, הכוחות המוחים יתפזרו, המטרה הראשונית תושג, אך לא בטוח שהמטרה הסופית והרצויה תביא לפתרונה הרצוי.

חקירה ע"י מבקר המדינה:

לחקירה מעין זו יתרונות רבים ןבעיקר, ניטרליות ומקצועיות, שכן מדובר בגוף ממלכתי חיצוני, שמתמחה בביקורת מחדלים של גופים ממשלתיים, פועל על פי חוק מבקר המדינה, עצמאי, חופשי ולא נתון להשפעה.

יתירה מכך - למבקר המדינה החופש לערוך חקירה כאוות נפשו ולא ניתן להגבילו, כך הוא יכול לנהל א תהחקירה לעומק ולרוחב.

מבחינת סמכויות מבקר המדינה, הרי שמכוח החוק (וגם מכוח האישיות הדומיננטית של המבקר הנוכחי), יהיה להמלצותיו משקל רציני לא פחות ממשקל ההמלצות והמסקנות של וועדת חקירה ממשלתית.

אי לכך, לדעתי, פנייתו של ראש הממשלה, נתניהו, למבקר המדינה בבקשה לחקור את האירוע, הוא מהלך נכון וראוי.

מסקנה: 

ישנן דרכים נוספות מלבד מינויה של וועדת חקירה ממלכתית ולא צריך למהר ולדרוש מייד עם סיום כל אירוע את הקמתה. יש לזכור, כי הוועדה דורשת משאבים כלכליים רציניים והשקעת זמן רב כאמור. לדידי, אלו הן הוצאות כספיות שעדיף וראוי להפנותן, למצער במקרה של האסון בכרמל, לשיקום ובנייה הן של הר הכרמל והן של מערך הכבאות הארצי. לפיכך לדידי, במקרה דנן עדיף לקרוא לחקירה של מבקר המדינה וצוותו.


*           עו"ד אברהם פכטר, בעל תואר שני במשפטים, מתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות ופרשן משפטי בהווה.

** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ