אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> דיני משפחה >> "אני מכורה למקצוע. האושר המתוק ביותר הוא שיש פרי לעמלי"

"אני מכורה למקצוע. האושר המתוק ביותר הוא שיש פרי לעמלי"

תאריך פרסום : 01/02/2021 11:27:00 | גרסת הדפסה
אביטל רבינוביץ | צילום: רונן עמרני

משרדה של עורכת הדין הנוטריונית והמגשרת אביטל רבינוביץ עוסק בדיני המשפחה, גירושין וירושה. המשרד הינו משרד בוטיק, המספק ייצוג בתיקים רגישים ומורכבים הדורשים ידע מעמיק, מקצועיות, ניסיון וגם נשמה יתירה. המשרד מציע שירותים משפטיים ברמה גבוהה ביותר, יצירתית, חדשנית ומובילה, הן בבית המשפט לענייני משפחה, הן בבית הדין הרבני והן בערכאות ערעור.

 

מאיזה גיל ידעת שתרצי להיות עורכת דין?

גדלתי בתל אביב למשפחה דתית, ציונית וליברלית. הצמיחו אותנו להגיע להישגים גבוהים ולא לחשוש מאתגרים ומקשיים בדרך. הוריי, היקרים לי, שמו דגש משמעותי על מוסר עבודה, על אכפתיות וצדק חברתי ועל אמונה שהיוותה תשתית חינוכית. כשהייתי נערה, הייתי דרך קבע במועצת התלמידים. בער בי הצורך להילחם על הצדק והשוויון. כשראיתי מורים שהתנהגו באופן שנראה לי לא הוגן, העליתי את הסוגיה לדיון בשיעורי חברה באופן נחרץ וחד. כולם מסביב אמרו לי "אביטל, את חייבת להיות עורכת דין".

כחלק מהרצון לקחת חלק פעיל ביצירת חברה מתוקנת, השתלבתי בנערותי בלימודים אוניברסיטאיים במסגרת לימודי "נוער שוחר משפט עברי", התאהבתי. עולם המשפט אליו נחשפתי התגלה לי כיצירה המאפשרת מגוון רחב של חשיבה ומעש. אמרתי לעצמי שזה מה שאני רוצה לעשות "כשאהיה גדולה", והיה לי ברור שאלך לתחום של דיני משפחה.

למה היה לך ברור?

במקביל לעולם המשפטים, נמשכתי מאז ומתמיד, גם לעולם הפסיכולוגיה. בדיני משפחה, יש גם את התחום המשפטי וגם עולם הרגש. העבודה אותה אני עושה נוגעת ברכושו ומשאביו של האדם, אך בראש ובראשונה היא נוגעת בנפש האדם. אני נמצאת עבור אלו המצויים במצב נפשי מאוד לא פשוט, ובנקודה הזו – בה אני מצליחה להרים אדם שפוף וחסר ביטחון לזקוף קומה ולחייך – נגרם לי סיפוק ואושר מזוקק שיש פרי לעמלי.

מאז ומתמיד היית עצמאית?

התחלתי כשכירה, באותה תקופה גם הייתי אמא צעירה לשתי בנות קטנות, ושלישית בדרך. השנים בהן עבדתי כשכירה היו שנות הדבש שלי עם בנותיי. בשנים אלו, הייתי איתן הרבה גם מבחינת כמות וגם איכות, כמו שאני פרפקציוניסטית בעבודה ככה הייתי גם עם בנותיי, אותן חשפתי מגיל צעיר מאוד לתחומי ידע רבים ומגוונים וגם לטיולים ומיני שעשועים...

כשילדתי את בתי השלישית, (אני קוראת לה בצחוק "עצמאותה") החלטתי להפוך לעצמאית. תיארתי לעצמי, שזה יגבה מחיר, אבל בער בעורקיי הצורך לנהל משרד בוטיק, ולבחון כל סוגיה הבאה לפתחי, על פי אמונתי, דרכי ועקרונותיי, כאשר כל תיק זוכה תחילה לבחינה גישורית ובאין מנוס אני "מפשילה שרוולים" לניהול מערכה לשם השגת יעדים עבור הלקוח, באופן הוגן ומיטבי.

מה עם רגשות אשמה?

בטוחה שמשפחתי הייתה שמחה לו הייתי פיסית יותר בבית. יחד עם זאת, אם תשאלי את בנותיי איזו מן אמא יש להן, אני חושבת שהן תאמרנה שיש להן וודאות שאני עבורן באופן טוטאלי, ויהי מה. בנותיי, אבישג, אחינועם, יהל ואפרת מהוות עבורי מקור לגאוות אם שאין גדולה ממנה. בן זוגי ובנותיי הם מקור אושרי ברובד היותר עמוק.

ספרי על תחום בדיני המשפחה שקרוב לליבך

משרדי עוסק בתיקים מורכבים של רכוש כדוגמת; נדל"ן, חברות, זכויות צבורות, והדבר דורש שיקול דעת ובחינה מחושבת עובר לפירוק הזוגיות. לעיתים, בבניית אסטרטגיה נכונה, ניתן להאדיר את רווחיו של הלקוחות או לכל הפחות למזער את נזקיהם.

הגיע אלי, לאחרונה, לקוח הנשוי מעל 2 עשורים, עם ילדים משותפים. לטענתו, בשנים האחרונות, האישה חדלה לנהוג עמו כבת זוג וכן חדלה לעבוד, תוך שפנתה להוריו, על מנת שאלו יממנו את חיי  הרווחה שלהם ואף יסייעו להם ברכישת בית באזור יוקרתי. במסגרת הליך שהתנהל בכמה ערכאות, הצלחנו להשיב להורים את אותם כספים שהגיעו במצטבר לסכומי עתק.

תחומים "הקרובים ללב" הם אלו הקשורים לסטטוס – תיקים בהם אני נתקלת בסרבנות גט וכן אלו הקשורים לקטינים וחסרי ישע. כשמדובר בתיקים שמעורבים בהם קטינים, וההורים או מי מהם נלחם על גבם ועל חשבונם על מנת לנקום בהורה האחר, הטלטול הרגשי עבור הילדים הוא עצום ולעיתים מדובר בנזק חסר תקנה.

מה הייחוד שלך כעורכת דין?

עבודה עם ראש ועם לב, ללא סייג, באופן ענייני, מדוייק ונחוש. המחמאה הכי גדולה עבורי היא שהלקוחות אומרים לי: "שיחה קצרצרה איתך, זה כמו כמה פגישות אצל פסיכולוג". אנשים מגיעים על פי רוב שפופים, מתוחים, חוששים ואחרי כמה חודשי טיפול, כשההליכים המשפטיים מתחילים לנוע וכבר יש תוצאות בשטח, אני מרגישה כיצד הם מזדקפים ומעלים חיוך. בכל בקשה ודיון אני מושיטה יד למישהו הנמצא בתקופה סופר משברית, שם אני מרגישה את הסיפוק האדיר שנותן לי את הדלק לסוגיה הבאה וחוזר חלילה. אולי זו השליחות שלי בעולם.

את אוהבת את המקצוע?

אני מכורה למקצוע! מהרהרת על התיקים ועל אפשרויות לפתרון סוגיות לעיתים, גם באמצע הלילה. מדי פעם עולה בי המחשבה שניטעה בי בראשית דרכי המקצועית, להתמנות לשפיטה ולהיות חלק בעיצוב וקידום הטוב.

*עו"ד אביטל רבינוביץ עוסקת בדיני המשפחה.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

קטגוריות


שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





עורכי דין בתחום דיני משפחה באזור :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות בתחום דיני משפחה
צוואה בגיל 18? יש בשביל מה
צילום: איציק שוקל
עתיד חדש לגירושין בישראל
סאן זרח, צילום: שי גבריאלי

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ