בתביעה נגד קופת חולים מכבי ובית החולים וולפסון טוענת האם כי הצוות לא התייחס לממצאים של האטה בגדילה אצל העובר ומסר לה מידע רפואי שגוי
לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה לאחרונה תביעת רשלנות רפואי נגד מכבי שירותי בריאות והמרכז הרפואי וולפסון. התובעת היא עולה חדשה מרוסיה, אם יחידנית לילדה שנולדה בפברואר 2017 עם תסמונת דאון. היא טוענת כי שורת מחדלים של רופאי קופת חולים מכבי ובית החולים וולפסון הביאו לכך שהתסמונת הקשה ממנה סובלת בתה לא אובחנה בהריון ונמנעה ממנה האפשרות להפסיק את ההריון ולמנוע את חיי הסבל שנגזרו על בתה.
בתביעה שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין גוטמן-אמיר נטען כי מחדלי הנתבעות הובילו ללידת הקטינה כשהיא לוקה בתסמונת דאון. הילדה סובלת גם מסיבוכים משניים לתסמונת הכוללים בין היתר איחור התפתחותי רב תחומי המחייב השגחה מלאה ורצופה, חוסר מודעות מוחלט לסכנות וחשד להפרעה על הקשת האוטיסטית.
את מעקב ההריון ביצעה התובעת במסגרת קופת חולים מכבי. כבר בסקירת המערכות המאוחרת שבוצעה לה בשבוע 24 להריון נראה עיכוב בגדילה התוך רחמית של העובר, שהודגם גם בבדיקת האולטרסאונד שבוצעה בקופה בשבוע 26 להריון, שם הערכת המשקל כבר הייתה מתחת לאחוזון 10. נתונים אלה היו אמורים להעלות מיד חשד גבוה לבעיה גנטית או כרומוזומלית.
למרות זאת, בשבוע 27 ו-31 כשהתובעת שבה לביקורת מעקב הריון אצל רופא הנשים הוא כלל לא התייחס לממצאים של האטה מוקדמת וסימטרית בגדילת העובר, ולא ניתנה לה כל המלצה לברר מהו הגורם לעיכוב בגדילה.
בשבוע 33 נמצא כי ממוצע גיל ההריון מתאים לשבוע 28. באותו יום נבדקה התובעת במרפאת הריון בסיכון ונרשם כי הערכת המשקל של העובר תואמת את אחוזון 8. הרופא החליט להפנות את התובעת להמשך הערכה בבית חולים.
למחרת היא אושפזה בבית החולים וולפסון. הוסבר לתובעת שהמשקל הנמוך של העובר מקורו קרוב לוודאי שלייתי, אך לא ניתן לשלול הפרעה כרומוזומלית כל שהיא. התובעת התעקשה על הפניה לייעוץ גנטי וציינה כי אם יומלץ לה היא מעוניינת בדיקור מי שפיר.
כעבור יומיים עברה התובעת ייעוץ גנטי במכון הגנטי בבית החולים. במסגרת הייעוץ הוסבר לה כי ייתכן והיקף הראש הקטן נובע מהפרעות כרומוזומיות כמו תסמונת דאון ואחרות אותן ניתן לבדוק באמצעות דיקור מי שפיר. למרות שהתובעת הבינה כי הבדיקה כרוכה בסיכון ללידה מוקדמת, וכי בשל שבוע ההריון יש סיכוי לקבל את תוצאות הבדיקה רק לאחר הלידה, נרשם שהיא מעוניינת בדיקור מי שפיר.
חרף האמור, החליטה רופאה גניקולוגית בבית החולים שאינה גנטיקאית לבצע לתובעת בהמשך אותו היום ״ייעוץ חוזר״. במסגרת אותו ייעוץ חוזר הוסבר לתובעת כי תוצאות הבדיקה יתקבלו בתוך כשבועיים, וככל הנראה יהיה זה כבר אחרי הלידה.
על בסיס מידע מוטעה ומטעה זה נרשם כי התובעת החליטה שלא לבצע את הבדיקה הפולשנית כעת.
אפשר היה לדעת
בהתאם לחוות דעת שהגישו התובעים, הייעוץ החוזר היה מטעה שכן הרופאה לא הבהירה לתובעת שעדיין עומדת בפניה האפשרות לבצע בדיקה מהירה או דיקור חבל הטבור, שבאמצעותן ניתן היה לקבל תשובה אבחנתית לתסמונת דאון תוך 48-72 שעות ולמעשה אפילו תוך יום אחד.
למרבה הצער, ארבעה ימים לאחר אותו ייעוץ שגוי, בשבוע 34, נולדה הקטינה בניתוח קיסרי ואובחנה כסובלת מתסמונת דאון.
לפי מומחה התובעים, ככל שהתובעת הייתה מבצעת בדיקת מי שפיר, עם בדיקה מהירה לחמישה כרומוזומים, התשובה האבחנתית הייתה מתקבלת עוד לפני הלידה. עם קבלת התשובה, התובעת, אם חד הורית ועולה חדשה, היתה יכולה לפנות ולקבל היתר להפסקת ההיריון בכל שלב של ההריון וכך הייתה עושה ללא ספק.
ממכבי שירותי בריאות נמסר: ״התביעה התקבלה במכבי בימים האחרונים. אנו נלמד אותה, וכן נמסור התייחסות מפורטת כמקובל בבית המשפט״.
מבית החולים וולפסון נמסר: ״קיבלנו זה עתה את התביעה, אנו נלמד אותה ונגיב בהתאם בבית המשפט״.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין