אחרי כ-30 שנה: מדריכת כושר הוכרה בדיעבד כעובדת קבועה - פסקדין

המאמנת מועסקת בעיריית רעננה מאז 1994 בחוזים מתחדשים. כעת קבע ביה"ד לעבודה: יש להחיל עליה את הוראות חוקת העבודה מיום העסקתה

הגיע הזמן: מאמנת כושר המועסקת מזה כ-32 שנה בעיריית רעננה תוכר כעובדת קבועה – כך פסק לאחרונה בית הדין לעבודה בתל אביב. השופט אלעד שביון קבע שיש לשים סוף לנוהג העירייה להעסיק את התובעת בחוזים קצובים המתחדשים מדי שנה, ולהחיל עליה, אחת ולתמיד, את הוראות חוקת העבודה. לשם חישוב הפרשי השכר כפועל יוצא מכך, מונה חשב שכר מטעם בית הדין.

התובעת עובדת בעיריית רעננה כמאמנת כושר בקריית הנופש והספורט בעיר, מאז שנת 1994 ועד עצם היום הזה. העסקתה התבצעה לאורך השנים במסגרת חוזי העסקה לתקופות קצובות בנות שנה, אשר התחדשו מעת לעת. בשלב מסוים נקעה נפשה מתצורת העסקה זו, והיא פנתה לבית הדין בבקשה להפוך אותה, אחת ולתמיד, לעובדת קבועה.

לדברי מדריכת הכושר, היא מועסקת משך עשרות שנים כעובדת זמנית נטולת זכויות, בחוסר תום לב מצד העירייה. בקשתה הייתה להחיל עליה את הוראות חוקת העבודה של הרשויות המקומיות, ולחייב את העירייה בהתאם לשלם לה הפרשי שכר ותנאים סוציאליים בסך כחצי מיליון שקל.

העירייה, מצדה, כפרה בטענת מאמנת הכושר כי קופחה בזכויותיה, והוסיפה שתלונותיה הן בבחינת אמצעי לחץ פסול לשיפור תנאי העסקתה "תוך ניסיון ליהנות מכל העולמות". הוסבר שבמסגרת תפקידה, השתייכה התובעת לאוכלוסיית עובדים המועסקים על-פי חוזים מיוחדים לתקופה קצובה, שכן מהות העסקתם מותנית, ארעית ומשתנה – ועל כן אין מקום לשינוי סטטוס העסקתה.

"סיימה את תקופת הניסיון"

אבל השופט שביון קבע שיש לשים סוף לנוהג העירייה להעסיק עובדת כה ותיקה בחוזים זמניים מתחדשים. "עבודת התובעת כמדריכת / מאמנת כושר בחדר כושר של העירייה משנת 1994 ועד היום לא יכולה בשום אופן להיחשב כפרויקט זמני המצדיק החתמת התובעת על הסכמים מיוחדים לתקופות קצובות בנות שנה אחת בכל פעם", כתב.

הוא חידד את המובן מאליו, לעניין זה: שמדריכת הכושר "סיימה את שתי שנות הניסיון שלה זה מכבר לשביעות רצון העירייה, שכן אחרת לא הייתה ממשיכה בהעסקתה רבת השנים", כאשר היקף עבודתה הינו 75% - כלומר "מדובר במשרתה העיקרית, אם לא היחידה". מכאן, לדברי השופט, שיש לראות בתובעת כעובדת קבועה של העירייה, כאשר על העסקתה חלות הוראות חוקת העבודה הרלוונטיות, וזאת באופן רטרואקטיבי למן תחילת העסקתה.

אשר לסיווג תפקידה על-פי החוקה, קבע השופט שהתובעת תשתייך לעובדים במפעלי החינוך המשלים, בדירוג חינוך ונוער; זאת בין השאר בגין מהות תפקידה, הכולל הדרכה, אימון וחינוך גופני. בכל הנוגע לחישוב הפרשי שכרה כפועל יוצא מהפיכתה לעובדת קבועה, נקבע שאין אפשרות לעשותו בשלב זה נוכח המחלוקת החישובית התהומית שהתגלעה בין הצדדים – באופן המחייב למנות חשב שכר אובייקטיבי מטעם בית הדין לשם עשיית המלאכה.

בסיכום העניין הכיר השופטת במאמנת הכושר כעובדת קבועה בעיריית רעננה ובזכאותה העקרונית, כתוצאה מכך, להפרשי שכר וזכויות סוציאליות - כאשר אלה ייפסקו בפועל לאחר שתוגש לתיק חוות דעת המומחה הנייטראלי מטעם בית הדין.

• ב"כ התובעת: עו"ד שירית קדם שלו
• ב"כ הנתבעת: עו"ד ארז דגן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.