אחריותו בנזיקין של עורך דין ששימש כנאמן
ת"א 208642/02 שטייר אלון נ' עו"ד אוחנה דוד ואח'
התובע הפקיד אצל הנתבע שיק בנאמנות, עד אשר יתמלאו תנאים שונים. הנתבע דיווח לתובע כי התנאים קוימו, ובתגובה הפטיר אותו התובע מתפקידו כנאמן והורה לו להפקיד את השיק בחשבון חברה פלונית, אשר היה מצוי ביתרת חובה. בדיעבד, התברר כי אותם תנאים לא קוימו, ואילו בקשתו של התובע לקבל בחזרה את הכספים נדחתה.
השופטת שושנה אלמגור קבעה כי הנתבע חב בחובת זהירות כלפי התובע, מכח יחסי עו"ד-לקוח. ע"פ כללי האתיקה, יחסים כאלה נוצרים בין נהנה המפקיד כספים בנאמנות, ובין עורך דין המשמש כנאמן.
במקרה הנדון, התרשל הנתבע, שכן היה עליו - כעורך דין סביר נבון ומיומן - להזהיר את התובע כי בהפקדת כספי הנאמנות בחשבון החברה, בטרם התקיימו התנאים הדרושים, עלול התובע למצוא עצמו בפני שוקת שבורה.
השופטת הוסיפה כי גם בהעדר יחסי עו"ד-לקוח, ניתן לחייב את הנתבע מכח חובת הזהירות המוטלת עליו כלפי התובע בתור צד שלישי שסמך עליו ונתן בו אמון.
השופטת ציינה עוד כי הנתבע הפר את סעיף 54 לחוק לשכת עורכי הדין, המחייב עו"ד לפעול לטובת לקוחו בנאמנות ובמסירות. חובה זו הורחבה גם לגבי צדדים שלישיים שאינם בבחינת הלקוח.
בסופו של דבר, חויב הנתבע בתשלום השיק בסך 120,000 ש"ח וב- 10,000 ש"ח נוספים בגין עגמת נפש.
ת"א 208642/02 שטייר אלון נ' עו"ד אוחנה דוד ואח'
למדור דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
