הרוכב איבד שליטה בגלל כתם שמן בכביש ונפצע. ביהמ"ש קבע שעיריית רמת גן התרשלה כשלא פעלה לאיתור וסילוק המפגע המסוכן
בית משפט השלום בתל אביב קיבל לאחרונה תביעת נזקי גוף שהגיש רוכב אופנוע כבן 50 נגד עיריית רמת גן. במוקד התביעה: תאונת דרכים שבמהלכה החליק עם האופנוע על חומר שמנוני באחד הכבישים בעיר, ונחבל בירך. התביעה הוגשה נגד העירייה לפי פקודת הנזיקין מאחר שבזמן התאונה לא היה לרוכב ביטוח. סגן הנשיא ישי קורן קבע שהעירייה לא עמדה בחובתה לאתר ולסלק מבעוד מועד את כתם השמן, ומכאן שעליה לפצות.
התאונה אירעה בנובמבר 2020, בזמן שהתובע רכב ברחבי רמת גן בלי ביטוח חובה תקף לאופנוע. כשהגיע לעיקול המחבר את רחוב אחד העם לרחוב שלם – החליק על חומר שמנוני שהיה על הכביש.
לאחר התאונה פונה הרוכב באמבולנס לבית חולים תל השומר, שם אושפז ארבעה ימים ואובחן כסובל משבר בירך. הוא נזקק לשני ניתוחים ונותרה אצלו נכות קבועה, בין היתר בשל הגבלת תנועות במפרק הירך.
מאחר שכאמור לא היה לו ביטוח לתבוע, הוא הגיש בנובמבר 2021 תביעה נזיקית רגילה נגד העירייה. בתביעתו טען הרוכב כי היווצרות החומר השמנוני על הכביש אינה אירוע חריג אלא מתרחשת מדי חורף, ומקורה ככל הנראה בפירות שנשרו מהעצים והתערבבו במי גשמים. לעמדת הרוכב העירייה כשלה במילוי חובתה לסלק את החומר השמנוני מהכביש, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר במפגע שחוזר על עצמו. בנסיבות אלה הוא עתר לפיצוי של כמיליון שקלים.
היה מחליק גם ב-5 קמ"ש
לעומתו טענה העירייה שמדובר בכתם שמן חריג שנקרה לכביש, ולא בתופעה חוזרת כגרסת הרוכב. לטענתה, עובר לתאונה היא לא ידעה על הכתם וברגע שדווח לה עליו היא פעלה להסירו מידית ובכך מילאה חובתה.
מכל מקום, לשיטת העירייה נזקי הרוכב מסתכמים ל-53 אלף שקל בלבד, כשבנסיבות העניין מוצדק להטיל עליו אשם תורם משמעותי, שכן נהג ביום גשום במהירות שאינה תואמת לתנאי הדרך.
תחילה קבע השופט קורן שעמדת העירייה לפיה מדובר בכתם שמן חריג, ולא במפגע אחר המופיע מדי חורף, סבירה יותר לנוכח מסכת הראיות הענפה. ואולם, בהתחשב בגדלו של כתם השמן והיקפו הנרחב, השופט הגיע למסקנה שהשמן לא נשפך בסמוך לתאונה אלא שהה על הכביש זמן מה, כך שהעירייה יכולה הייתה לאתרו ולסלקו מבעוד מועד.
"לא הוכח להנחת דעתי שהעירייה נקטה באמצעים הסבירים הדרושים למניעת המפגע מושא התביעה", כתב השופט. לדבריו, העירייה נמנעה מלהציג את רשימת הדיווחים שהתקבלו לפני התאונה, או תכנית עבודה כלשהי המלמדת על נקיטת אמצעים יזומים לאיתור מפגעים על ידה.
לפיכך השופט קבע שהעירייה התרשלה בטיפול בכתם השמן, ושמתקיים קשר סיבתי שהרי אם היא הייתה יוזמת סיורים כנדרש – היה הכתם מאותר ומטופל מבעוד מועד, ותאונת התובע הייתה נמנעת.
בתוך כך השופט דחה את בקשת העירייה להשית על הרוכב אשם תורם, שכן בנסיבות העניין – כשהכביש היה מכוסה לאורכו ולרוחבו בכתם שמן ענק – הרוכב היה עלול להחליק גם במהירות של 5 קמ"ש. תמיכה למסקנה זו נמצאה בכך שהולכת רגל שהגיעה לסייע לרוכב החליקה גם היא.
בסופו של יום נפסק לרוכב פיצוי בסך 341,500 שקל עבור הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל. כמו-כן נפסקו לטובתו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 62,433 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רפאל שלום יאיר
- ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד תימור
עו"ד אורן דטל
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין