אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שרותים משפטיים | פורום
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> מגזין >> תחום >> אהובתו הסודית של התאגיד

אהובתו הסודית של התאגיד

מאת: ד"ר הדרה בר-מור, עו"ד | תאריך פרסום : 08/02/2001 12:00:00 | גרסת הדפסה

התאגיד שוכלל על ידי המשפט על מנת להקל על תהליכים כלכליים, פוליטיים וחברתיים. אולם, מרגע שיצא מבית היוצר הממלכתי כבר נשמטה לו, ליוצר, השליטה על יצירתו והנה היא מפתחת לה דמות משלה. כמובן, שכוונתם של יוצרי התאגיד היתה להעניק לו מעמד של שווה בין שווים בתחום המשפט ולכן גם העניקו לו זכויות בעלות היבטים אנושיים מובהקים. כך לדוגמה הוכרה זכותו השווה של התאגיד למימוש חופש הביטוי שלו ממש כמו לאזרחיה האנושיים של מדינה. חוק החברות גם התיר לתאגיד לשמש כדירקטור ובכך "הושיב" אותו לצידם של דירקטוריות ודירקטורים אחרים אף אם לא יוכל ליהנות מטיבם של המתאבנים המוגשים ככיבוד בישיבות.

ואם זכאי התאגיד להתבטא, לשבת בישיבות ולהצביע, מדוע שלא יוכל ליהנות מן הזכות לממש את פולחנו הדתי? אכן, התשובה לשאלה זו היא חיובית. אלא מאי? כיצד נזהה את דתו של התאגיד?

המשפט כבר התחבט בשאלות כגון אלו. עיקרה של השאלה היא מהותו של עקרון האישיות המשפטית שמפריד בין התאגיד לבין המתאגדים. בבסיסו עומד הכלל שיוצר מסגרת עצמאית לתאגיד ויוצק לתוכה תכנים מהותיים כך שבעלי המניות המשקיעים נהנים מניתוק מרגיע )אך מותנה( בינם לבין חובות התאגיד. למרות העקרון הכמעט קמאי הזה בעלי המניות אינם נותרים באלמוניותם. זהותם ידועה ולעתים הם אף תובעים או נתבעים לעשות שימוש בה.

[Daimler Co. V. Continental Tyre and Rubber Co. Ltd. [1916 כך לדוגמה, בענין נבדקה זהותו ה"עוינת" של התאגיד ונקבע כי הוא "אויב" לצורך חוקי בריטניה, על פי מקום מושבם של מתאגדיו. טכניקה זו אינה אלא הרמת מסך לשם בדיקת אופיו של התאגיד והיא מוצאת ביטוי מפורש בסעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999.

סוגית דתו של התאגיד עלתה בפני בית הדין האזורי לעבודה בירושלים בענין תב"ע פ/ 1043/98 מדינת ישראל נ' קיבוץ צרעה אשר דן באפשרות הרשעתו של הקיבוץ כאגודה שיתופית על פי חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א - 1951, שאוסר על עבודה ומסחר ביום המנוחה השבועי, וקבע כי מאחר ולא ניתן להגדיר את דתה של אגודה שיתופית לא ניתן להגדיר מהו יום המנוחה הקבוע לה ולכן אין שום סעיף בכתב האישום שיכול להביא לידי הרשעתה של האגודה השיתופית. כל זאת מאחר והתביעה לא הוכיחה מהי דתה של האגודה השיתופית?

למעשה, התביעה יכולה היתה להוכיח את דתה היהודית של האגודה השיתופית באותה דרך בה ובאותה צורה בה מאפשר חוק החברות Daimler הובהר אופיו "העויין" של התאגיד בענין בסעיף 6 )א()2( לייחס תכונות זכויות וחובות של בעל מניה לחברה. ייתכן ותוצאתו של פסק-הדין בענין קיבוץ צרעה נטועה גם בויכוח עמוק יותר באשר לתפקידו של בית הדין לעבודה לשמש אכסניה לסוגיות דתיות-פוליטיות שמקומן לא יכירן בכתליו של בית דין מקצועי שתפקידו וייעודו הוא ליישב סכסוכים שעינינם יחסי עבודה.

אולם, שאלת זהותו הדתית של התאגיד עלתה שוב. הפעם, בבית משפט אזרחי. בענין יבולים נכסי ש. שרון )1964( בע"מ נ' רגב חברה חקלאית בע"מ ואח', )בש"א שלום כפר-סבא 1134/01 החלטה מיום 23.1.01 השופט דוד גדול( נדונה בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבות להמשיך ולעבד חלקות קרקע ואף לתת צו עשה על מנת להשיב את מצב המקרקעין לקדמותו מאחר ושנת תשס"א היא שנת שמיטה. לגישתם של מנהלי המבקשת ובעלי מניותיה אין לבצע עבודה חקלאית במקרקעין בשנת שמיטה מחמת פגיעה בעיקרי אמונתם הדתית וברגשות המבקשת, ומחשש לפגיעה במוניטין החברה שיכול ובעתיד תתקשה למכור את מוצריה לאוכלוסיה החרדית ולמול הרבנות הראשית. )ראה דיווח צ' נח, גלובס, 25-26/1.01, ע' 81( . השופט גדול היה מוכן לקבל באופן עקרוני ומעשי את הבקשה לצו מניעה. הוא ביסס את החלטתו על קליטה של מושגים הלכתיים אל תוך החוק האזרחי ובכללם את חוקי השמיטה והחיל את הוראותיהם על נכסיו של תאגיד. בכך למעשה, נעקפה סוגית זהותו הדתית של התאגיד.

אולם, בפועל, בעית תחולתם של חוקי השמיטה כורכת את הוכחת דתו של התאגיד. האם דיני השמיטה יוחלו על התאגיד גם אם יוכח כי כל בעלי מניותיו אינם יהודים? כנראה שבמקרה כזה לא תתעורר כלל סוגיה זו מאחר ולא יהיה מי שיבקש את אכיפתם של חוקי השמיטה. אכן, חוק מקרקעי ישראל מגן על פעולות המאפשרות קיום מצוות שמיטה אך האם הגנה זו חלה רק על מערכת היחסים החיצונית בין התאגיד לבין צדדים שלישיים או שמא היא מתפרשת גם על היחסים שבין בעלי המניות פנימה בתאגיד המחזיק במקרקעין?

בהנחה שהתשובה לשאלה זו חיובית, כיצד אכן ייקבע רצונו של התאגיד לצורך אכיפת חוקי השמיטה? האם היא תקבע רק אם כל בעלי המניות בתאגיד מבקשים להחיל את דיני השמיטה או האם די לו לרוב שיקבע?

אכן, שאלת זהותו ותכונותיו של התאגיד מוצאת לה פתרון חלקי בסעיף 6)א( לחוק החברות. זאת, מאחר והיא מאפשרת ליחס לתאגיד תכונות של בעל מניה. כוחו של פתרון כזה יפה כלפי חוץ כאשר התאגיד מתמודד מול צד חיצוני. לסעיף זה אין פתרון כאשר בעלי המניות מתנגחים ביניהם בענין זהותו של התאגיד. האם שומר מצוות ושומר שנת שמיטה הוא התאגיד אם לאו. ידם של מי תגבר? האם די בכך שהרוב בתאגיד תובע את קיומם של דיני השמיטה כדי לאכפם על מיעוט שסבור אחרת?

טיעון שיכול להסיט את הדיון ממאבק אידיאולוגי-דתי הוא הטיעון הכלכלי. אם אכן החברה מקיימת קשרים עם אוכלוסיות המקפידות על קיומן של מצוות שנת שמיטה, הרי שומה ו"מצווה" על התאגיד לפעול בהתאם לנטייתם של לקוחותיו. וכמאמר האומר ב"רומא היה רומאי" נאמר בישראל נהג כמו ישראלי. אך מיהו הישראלי?!

ואם דת לו לתאגיד למה שלא ימצא לו אהובה? ובלבד שתהיה היא האחת והיחידה.

לעיון בפסקי דין ומאמרים נוספים בדיני תאגידים לחץ כאן

לעיון במחקרה של דר' בר מור עמותות ומלכ"רים מוסדות ללא חלוקת רווח - המצב המשפטי לחץ כאן


, עו"ד ממשרד עוה"ד ולנר ושות', מתמחה בדיני תאגידים ודיני עבודה,דר' הדרה בר מור* באתרתחום דיני התאגידיםהינה סגנית דיקאן ביה"ס למשפטים במכללת נתניה, ועורכת www.PsakDin.co.il "המשפט הישראלי "פסק דין

עמותות ומלכ"רים מוסדות ללא חלוקת רווח - המצב המשפטידר' בר מור הינה מחברת המחקר

כל המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים ו/או המצורפים להם.

המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 


תגובות

הוסף תגובה
אין תגובות
שירותים משפטיים





חיפוש עורך דין לפי עיר :
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות
ערים נוספות











כתבות נוספות

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ, עיצוב: סטודיו מילינק'ה