בתביעה נטען שהנתבע גר במושב הסמוך לגבול הסורי, בעוד שבפועל הוא מתגורר ביישוב ליד ירושלים. פסק הדין לפיו עליו לשלם 35,500 שקל לתובעת בוטל, וההליכים נגדו עוכבו, והוא יקבל צ'אנס לשכנע בצדקתו, למרות שחלפו 30 הימים להגשת בקשה לביטול, ועל אף שחלפו תשעה חודשים ממתן פסק הדין.
בלבול בכתובת או טעות מכוונת? חברה קיבלה פסק דין בהיעדר הגנה המחייב לקוח שלה לשלם כ-35,500 שקל. בתביעה נטען שהנתבע גר באודם הגם שבפועל ביתו באדם, מה שגרם לסרבול במסירתה אליו - כשלבסוף הוצג אישור מסירה כביכול לאביו של הנתבע, ופסק-הדין כנגדו ניתן. כשנודע לנתבע על פסק הדין הוא פנה בדחיפות לבית המשפט וטען שאביו מעולם לא קיבל את התביעה. בעקבות זאת הוחלט על ביטול פסק הדין.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט באמצעות עו"ד חיים בנון סיפרה התובעת שהיא חברה המעניקה שירותי ייעוץ לעסקים, וכי בדצמבר 2022 התקשרה עם הנתבע בהסכם למתן שירותיה. טענתה המרכזית הייתה שהנתבע שילם לה 5,000 שקל בלבד הגם שהוא מחויב בסכום גבוה בהרבה, של 34,398 שקל. בנסיבות אלה עתרה החברה לחייבו בהפרש, 29,398 שקל, בתוספת הוצאות משפט.
בכותרת התביעה נרשם שכתובת הנתבע היא ביישוב אודם שבצפון רמת הגולן. ואולם, במשך תקופה ניכרת, נמנעה החברה מלהציג אישור על מסירת התביעה לנתבע, עד שבחודש פברואר 2024 קבע בית המשפט שהתביעה תימחק.
לאחר מכן הציגה התובעת אישור המעיד, כביכול, על מסירת התביעה לאביו של הנתבע. בעקבות זאת הוחלט להחיות את ההליך ולתת כנגד הנתבע, בהעדר תגובה מצדו, פסק דין בהעדר הגנה המחיבו בסכום התביעה המלא בסך של 29,398 ש"ח, בתוספת כ-5,000 שקל הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
טעות נוספת: בשם האב
כתשעה חודשים לאחר מתן פסק הדין, ולאחר שכבר נפתח תיק בהוצאה לפועל כנגד הנתבע, הוא פנה בבהילות בבקשה לביטולו, באמצעות עו"ד רפאל מאיר.שהגיש בקשה דחופה לביטול פסק דין. במסגרת הבקשה הוא טען שרק במקרה גילה הנתבע על ההליך נגדו, במסגרת פנייה יזומה מצדו להוצאה לפועל אחרי שנפתח נגדו תיק.
לגופו של עניין, הבהיר הנתבע שכתובתו הנכונה היא ביישוב אדם ולא אודם, כפי שציינה החברה בתביעתה, והוא מעולם לא ביקר ביישוב הצפוני. הנתבע חידד שבשל הטעות - כתב התביעה לא הומצא אליו, וכי אביו, שמתגורר גם הוא ביישוב אדם הסמוך לבירה, מעולם לא קיבל לידיו את המסמך.
"מן הדברים עולה מסקנה פשוטה וכואבת: התובעת, בראותה שאינה מצליחה למסור את כתב התביעה, פנתה לדרך רמייה ושקרים, כל זאת בכדי לקבל פסק דין", טען הנתבע בבקשה. לדבריו אישור המסירה שהציגה החברה מלמד שהתביעה נמסרה כביכול בעיר אילת לאדם בשם "אלי", ואולם אביו, כאמור, אינו מתגורר בעיר הדרומית ואף לא עונה לשם הזה.
המחלוקת בסוגיית המצאת התביעה, הסתיימה בהחלטת הרשמת הבכירה מאיה בלאו שקיבלה את עמדת ב"כ הנתבע, והשתכנעה לבטל את פסק הדין שניתן כנגד הנתבע בהיעדר הגנה.
כתוצאה מכך הוקפאו גם כל הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגד הנתבע.
כעת יוכלו הצדדים להתמקד בסכסוך העיקרי ביניהם: האם אכן חייב הנתבע לשלם לחברה את הסכום הנתבע, או שמא הוא פטור מכך? ימים יגידו.
להחלטה המלאה בתיק תאד"מ 63240-06-23
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.