חיפוש פסקי-דין

תקציר AI: בית משפט השלום בירושלים מינה ד"ר מחמוד ג'מאל מבי"ח הדסה כמומחה אורתופדי מטעם בית המשפט כדי לבחון את מצבו הרפואי של התובע בעקבות תאונת דרכים. המינוי נעשה בהסכמת הצדדים, והוחלט כי המומחה יבחן את המסמכים הרפואיים שיובאו בפניו ויבצע בדיקה רפואית לתובע. המומחה יתייחס לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובפרט לתקנות 8, 9, 11 ו-... (המספר הרביעי לא צויין במלואו). בנוסף, נקבע כי על המומחה למסור הצהרה בדבר היעדר זיקות אישיות הנוגעות לתיק או לצדדים, הצהרה שתוגש לפי טופס 6 בתוספת הראשונה לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט-2018. שכר המומחה נקבע בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ, והוא ישולם על ידי הנתבעת, חברת הביטוח, בתוך 30 יום מקבלת דרישת התשלום מהמומחה. אם המומחה לא יגיש דרישת תשלום, חלה על הנתבעת החובה לפנות אל המומחה ולקדם את התשלום. הדיון הבא בתיק נקבע למועד שייקבע לעיון במסמכים ובדוח המומחה. ההחלטה ניתנה ביום 28 ביולי 2026 בהעדר הצדדים.

תוצאה: מינוי מומחה אורתופדי מטעם בית המשפט לצורך בדיקת מצבו הרפואי של התובע בתאונת דרכים, עם חיוב הנתבעת לשאת בשכר המומחה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בפתיחת התיק בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהליך שאותו הגיש המערער נגד המוסד לביטוח לאומי, נקבע על ידי הרשמת כי בהתאם לסמכותה מכח חוק בתי המשפט וחוק בית הדין לעבודה, ישיבת הדיון הקרובה תתקיים בשלוחת בית הדין בבית המשפט בפתח תקווה, פארק גיסין. החלטה זו התקבלה מטעמים מנהליים ולמען יעילות הדיון. מועד הישיבה נקבע ליום בשעה שמצוינת בהחלטה. ההחלטה ניתנה בהעדר הצדדים ועתידה להישלח אליהם. הדבר מעיד על רצון בית הדין לייעל את ניהול ההליך ולפזר את עומס הדיונים בהתאם לצרכים מנהליים, מבלי לפגוע בזכויות הצדדים לדיון הוגן.

תוצאה: נקבע מועד ומקום חדש לישיבת הדיון בבית הדין לעבודה בשלוחת פתח תקווה, למטרות מנהליות ויעילות הדיון.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דן בבקשת הנתבעת לחיוב התובע, תושב הרשות הפלסטינית, בהפקדת ערובה כתנאי להמשך התביעה שהגיש נגד הנתבעת על סך 84,469 ₪. הנתבעת טענה כי לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים וכי התביעה היא סרק, בעוד שהתובע הציג ראשית ראיה להוכחת תביעתו וטען כי אין להטיל עליו ערובה מאחר שהנתבעת תוכל להיפרע מהוצאותיה אם התביעה תידחה. התובע אף הבהיר כי טעות כללה תקופת עבודה אצל הנתבעת במסגרת הליך חדלות הפירעון של קבלן ששכר את שירותיו, וכי התיקון הוגש בהתאם. השופטת נושא הדיון לצורך בחינת בקשת הערובה בהתבסס על תקנה 116א(ב) לתקנות בית הדין לעבודה, הקובעת כי על התובע להוכיח אחת משלוש חלופות כדי לקבל פטור מהפקדת ערובה: ראשית ראיה לתביעתו, יכולת הנתבע להיפרע אם התביעה תידחה, או טעמים מיוחדים שיירשמו. בהסתמך על פסיקה קודמת (בעניין אבו מוחסן) נקבע כי ראיות כגון דוח 300 וריכוז נתונים ממת"ש, המשויכים לתובע, מהווים ראשית ראיה. בנוסף, נבחנו רכיבי התביעה העוסקים בזכויות קוגנטיות, שהיוו עילה לפטור מהפקדת ערובה מטעמים מיוחדים. בהתאם לכך, בקשת הנתבעת נדחתה ולא הוטל על התובע חיוב בהפקדת ערובה, כאשר הוצאות הבקשה ייבחנו במסגרת ההליך.

תוצאה: הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה נדחתה, והתובע פטור מהפקדת ערובה להמשך ההליך.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין עוסק בהליך פלילי נגד נאשם המואשם בשלוש קבוצות אישומים העוסקות בהצתה והיזק בזדון. במהלך ההליך הופנה הנאשם לפסיכיאטר מחוזי לצורך הערכת כשירותו לעמוד לדין ולתגובה לעבירות המיוחסות לו. חוות הדעת הפסיכיאטרית קובעת כי הנאשם נמצא במצב פסיכוטי פעיל, עם פגמים ביכולת השיפוט והתפיסה, וכי בעת ביצוע העבירות לא היה מסוגל להבחין בין טוב לרע. בעקבות זאת, נקבע כי הנאשם חסר כשירות דיונית וכישירות מהותית. בשל מצבו הפסיכוטי הומלץ על מתן צו אשפוז במקום המשך ההליכים הפליליים. הצדדים לא הסתייגו מהראיות ולאור העמדה הפסיכיאטרית הוסכם על הפסקת ההליכים ומתן צו אשפוז. התקופה המרבית לאשפוז נקבעה בהתאם להוראות חוק לטיפול בחולי נפש ולתקופה המאסר המרבית שנקבעה לפי חוק העונשין לעבירות שיוחסו לנאשם, כלומר 20 שנה. בית המשפט ציין כי התקופה שנקבעה לצו האשפוז איננה מחייבת שהנאשם יישאר באשפוז לאורך כל התקופה, שכן החלטות על המשך האשפוז תתקבלנה על בסיס מצבו התקופתי של הנאשם. צו האשפוז כולו מותנה בפיקוח ועדה פסיכיאטרית שתוכל להמליץ על הפסקת האשפוז במידה שהמצב יאפשר זאת.

תוצאה: ההליכים הפליליים נגד הנאשם הופסקו ומורה על מתן צו אשפוז פסיכיאטרי לתקופה מרבית של 20 שנה, עם אפשרות להפסקת האשפוז לפני תום התקופה בהתאם להערכת הוועדה הפסיכיאטרית.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: העתירה המתקבלת על החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים לאשר תכנית מספר 101-1245778, המכונה "מתחם קוקיא", נדחתה. התכנית כוללת בניית שני מגדלים לגובה (20 ו-35 קומות) במרכז העיר ירושלים, בסמוך לתחנות רכבת קלה וכבדה. העותרים טענו כי התכנית חורגת ממדיניות תכנון קיימת, מועדפת על ידי שיקולים זרים ופוגעת בסביבה המקומית בדמות הצללה, רעש ותחבורה. בנוסף נטען כי ההליך המנהלי שהוביל לאישור התכנית לא היה תקין ושהוועדה המחוזית התעלמה מחוות דעת שונות, כולל המלצות הוועדה המקומית ומהנדס העיר.

תוצאה: בית המשפט דחה את העתירה כנגד תכנית "מתחם קוקיא", אשר אושרה כחוק על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, וקבע כי אין מקום להתערבות בהחלטה במסגרת הביקורת השיפוטית. העותרים יישאו בהוצאות המשיבים.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: במסגרת הליך שמתקיים בבית משפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, נדון תיק תעבורה בו מואשם אדם בעבירה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים וצפייה בסרטון שהועבר כראיה ומציג את העבירה שבוצעה, החליטה השופטת להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. הסרטון שימש כראיה מרכזית להוכחת ביצוע העבירה, והשופטת מתארת בהחלטתה כי שוכנעה באופן מלא באשמה לאחר בחינת כל החומר שהוצג במהלך הדיון. ההחלטה התקבלה במסגרת בית משפט לעניינים מקומיים, העוסק במקרים מסוג זה ומאפשר טיפול משפטי מהיר וענייני.

תוצאה: הנאשם הורשע בעבירת תעבורה לפי תקנה 22(א) לתקנות התעבורה לאחר שהשופטת התרשמה מהראיות שהוצגו, כולל סרטון הראיה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: התובעים רכשו חבילת נופש הכוללת העברות לשדה התעופה ומלון במונטנגרו. עם הגעתם לא איתרו את הנהג שהיה אמור לאסוף אותם מהשדה ולהעבירם למלון, והיו צריכים לשלם מונית בסכום של 100 יורו לאחר המתנה של שעתיים. בסיום החופשה, הם ביקשו את שירות ההסעה חזרה לשדה התעופה, אך הנהג לא הגיע למלון בו שהו והמתין במלון אחר, מה שגרם להם לנקוט הליכה מרחק של חצי קילומטר עם כל הציוד. התובעים תבעו את הנתבעת להשבת סכום המונית וכן פיצוי על עגמת נפש. הנתבעת טענה כי מדובר בהסעה מרוכזת, שהנהג המתין זמן סביר ושהטענה על ההסעה חזרה לא שונתה מיידית לאחר החופשה אלא עלתה רק בדיון. בית המשפט בחן את ההודעות השונות, התמונות והעדויות, ופסק לטובת התובעים כי נגרמה להם עוגמת נפש ופגיעה כספית כתוצאה מהפרת ההתחייבות. כמו כן, בית המשפט התייחס לטענות הנוספות שעלו במהלך הדיון בנוגע להסעה מהמלון לשדה התעופה, וקבע כי יינתן פיצוי מלא. בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעים סך כולל של 1,500 ₪, בנוסף להוצאות משפט של 1,000 ₪, עם אפשרות לריבית במקרה של אי תשלום במועד שנקבע.

תוצאה: הנתבעת חויבה לשלם לתובעים 1,500 ₪ פיצוי וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט בתוך 30 יום, עם ריבית על סכום התשלום במידה ויינתן לאחר המועד.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית משפט השלום בהרצלייה דן בתאד"מ מספר 72768-06-25, שבו התמודדה חברת ביטוח ישיר (איי.די.איי.) נגד אדם פרטי. הדיון שנקבע מראש לא נדחה על אף בקשה מתנגדת מצד אחד הצדדים. השופטת יעל מרמור דומב המליצה לשקול מתן העדות באמצעות היוועדות חזותית במידה והצדדים יסכימו לכך. הדיון התקיים במועד שנקבע, למרות היעדרות הצדדים.

תוצאה: הדיון התקיים במועד שנקבע ללא דחייה, ונתן הליך אפשרות למתן עדות באמצעות היוועדות חזותית.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: פסק הדין ניתן לאחר שבית משפט השלום בהרצלייה בחן את כתב הטענות, הראיות, התמונות והעדויות שהוצגו בדיון בתיק בו תובעת היא חברה מסחרית נגד חברת ביטוח. השופט התייחס לטענות הצדדים ואי כוחם, והתבסס על מכלול הראיות והעדויות, תוך התייחסות ספציפית לעדות הנהגים. בהליך שנכרת בו הסכם פשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט, השופט קבע כי הנתבעת, חברת הביטוח, חייבת לשלם לתובעת סך של 10,647 שקלים חדשים, בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 שקלים, וכן אגרת בית משפט כפי ששולמה ושכר העדים כפי שנפסק. התשלום חייב להתבצע בתוך 30 יום ממועד מתן הפסק דין. כמו כן, ניתן פטור מחצית האגרה השנייה במסגרת ההליך.

תוצאה: הנתבעת תשלם לתובעת סכום כולל של 10,647 ₪ בתוספת שכר טרחה של עורך דין בסך 2,500 ₪, אגרה ושכר עדים; התשלום ייעשה תוך 30 יום וחצי האגרה השנייה בוטלה.

לצפייה לרכישה הזדהה

תקציר AI: בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע החלטה בעניין תיק עובדת נגד מדינת ישראל. בה הוחלט כי התיק ייקבע למועד הוכחות שיתקיים בשנת 2027 בשעה 09:00. הצדדים נדרשים להגיש תצהירי עדות ראשוניים מטעמם ומטעמהם של עדים, בצירוף המסמכים הרלוונטיים שישמשו בראיה, ולהעביר העתק מהתצהירים והמסמכים לצד השני במועד ההגשה לבית הדין. נקבע כי על התובעת להגיש תצהירים בתוך 45 ימים, ואילו הנתבעת תגיש את תצהיריה בתוך 45 ימים נוספים. כל הגשה צריכה לכלול מודעה המפרטת את שמות העדים. דגש הושם על כך שאם התצהירים לא יוגשו במועד, יחולו סנקציות הכוללות מחיקת התביעה או חשד כי הנתבעת אינה מתכוונת להגיש ראיות. לגבי עדים שלא אותרו לתצהיר או שהסכמתם להעיד נפסק כי ניתן להגיש בקשה לזימון עד כזה, עם פירוט סיבות ופרטי העדות. כל מי שהגיש תצהיר חייב להתייצב לחקירה עליו במועד הוכחות, והסיכומים ייעשו בעל פה במידת הזמן שיספיק. ההחלטה ניתנה ביום 28 ביולי 2026, במעמד שאינו נוכח.

תוצאה: נקבע מועד הוכחות עתידי לצד הוראות מפורטות להליך הגשת התצהירים, תוך איום על מחיקת התביעה במקרה של אי הגשה במועד, והנחיות לזימון עדויות בדרך של בקשה מיוחדת.

לצפייה לרכישה הזדהה