‏862728/1‏ פלונית נ' פלוני

הצדדים שבפנינו נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 92 ברבנות כפר סבא, אלו הם נ"ר לשני הצדדים, ולהם 4 ילדים, מהם 3 קטינים, הצדדים חיים בפירוד מזה כארבע שנים.

בתאריך ז' באלול תשע"א (6.9.2011) הוגשה לביה"ד תביעת האשה לגירושין, ובדיון שהתקיים בפנינו ביום כ"ג בכסלו התשע"ב (19/12/2011) נימקה האשה את בקשתה להתגרש בכך שהיא סובלת מאלימות ומהשפלות. הבעל הסכים להתגרש, שכן לדבריו ספג "השפלות וחוסר תמיכה טוטאלי, כל מה שאמרתי הייתי מקבל תשובות נגד, אני לא רואה שום עתיד". אולם חרף הסכמתם להתגרש הצדדים לא התגרשו שכן האשה עמדה על זכותה לקבל את כתובתה ואת תוספת כתובתה, והבעל התנגד לכך. ב"כ הבעל נימק את התנגדותו של מרשו בכך ש"האשה גירשה את הבעל, הגישה תביעה למזונות ילדים ומשמורת ואחר כך בקשה לצו מניעה, לא היתה מעוניינת בשלום בית, עניין שלום בית הועלה כשעו"ד דחבש נכנס לתמונה, טענת שלום בית לא מסתדר עם התביעה לגירושין". ב"כ האשה, עוה"ד דחבש, הציג לביה"ד תמונה בה הבעל נראה נושק לאשה זרה. הבעל הודה כי "היה שם להט יצרים, במקרה זה יצאה נשיקה גדולה, ישבנו במסעדה". ב"כ הבעל טען מנגד כי התצלומים מתייחסים לחודשים בודדים לאחר שגירשו את הבעל מביתו. לנוכח האמור ביה"ד קבע מועד להוכחות האשה לחייב הבעל בכתובה.

בדיון שהתקיים ביום ג' באייר התשע"ב (25/04/2012) ציין ב"כ האשה שהכתובה הינה על סך 250,000₪. לטענתו האשה הגישה תביעת גירושין מחוסר ברירה, עוד ציין ב"כ האשה כי בדיון שהתקיים בבית המשפט בתאריך 28.7.2011 אמר הבעל "אני לא צדיק גדול היתה אלימות, התמונות שהאשה הציגה אלו תמונות שאני פרסמתי באינטרנט, יצאתי מהבית כי היה לי מאד מאד מאד רע, אין מצב לחזור לשם". ב"כ האשה אף הגיש לביה"ד תלונה שהוגשה ע"י האשה בתאריך 17.12.2010 בגין אלימות הבעל. לדברי הבעל הוא בקשר עם אשה בשם [מ' פ'], הקשר נמשך מזה כשנה "לא גרים יחד, חברים, יש יחסי אישות". לשאלת ב"כ האשה הודה הבעל כי בשנת 2009 נכנס לאתר הכרויות באינטרנט, הבעל טען כי "אני כבר 10 שנים איתה בסכסוכים, ב־5 שנים האחרונות נהיו קשים ומורכבים". הבעל הודה כי מעולם לא טען ואינו טוען כי האשה ניהלה קשרים אסורים. כמו כן הודה הבעל כי למרות שחלפה שנה מיום שביהמ"ש חייב אותו בתשלום מזונות ילדיו הוא שילמם רק פעם אחת.

גם בדיון שהתקיים ביום כ"א בתמוז התשע"ב (11/07/2012) שב ב"כ האשה על טענתו כי למרות שהאשה תבעה גירושין היא זכאית לכתובה שכן האשה "רצתה שלום בית ומאחר והבעל סרב ומסרב והוא לא רוצה לתת גט, נאלצה להגיש תביעת גירושין". האשה פרטה "עד לפני שנה מאד רציתי שלום בית, למרות ששמונה חודשים לפני שעזב, לא קיים יחסי אישות, הרים עלי ידיים, השפיל אותי, השמיץ אותי, שאני לא מכינה אוכל לילדים ולמרות זאת אני מכירה רק אותו, אחרי כל מה שקרה, כל האלימות, היה עם נשים, לא חוזר הביתה, לא רוצה לפרנס ומאחר ואמר שלא רוצה אותי אז הגשתי תביעה לגירושין". לדבריה לא פתחה תיק שלום בית "כי לא רצה אותי, חי עם אחרת, אני מושמצת כל הזמן, אז איך אני יכולה לדרוש כזה דבר הלוואי ויכולתי". לדבריה הבעל "היה אהוב ליבי, אהבתי אותו עד שכאשר עזב – חליתי". לדבריה "טלפונים שיחזור הביתה, כל הזמן ביקשתי, לפני שעזב את הבית פנינו לרב שרעבי, אמר שלא מוכן לבוא להעיד, היינו יחד אצל הרב שרעבי לשלום בית."

ב"כ הבעל הציגה מכתב שנכתב ע"י האשה מיום 8.3.2010 "אל תנסה לחשוב מה מסתתר..., מה שאני כותבת זה מה שאני אומרת, את אומרת בעמוד הראשון, עייפתי מהכל, זה לא פוסח על אף אחד מאתנו, חוסר ריכוז, מחלה שהורסת כל חלקה טובה, את אומרת, אני מוכנה להכל גם אם זה דורש ויתורים, העיקר שהעתיד הקרוב יהיה ברור". ב"כ הבעל "טענה, את אומרת בלשון רבים, אנו הורסים אותם, שנינו לא בסדר, בכלל, אני יודעת שעשיתי הרבה טעויות ולרוב אני לא מדברת לעניין. רק הקב"ה יודע על מה שיצא מפי..., במכתב זה על פני 4 עמודים אני לא רואה זכר לאלימות, לא לבגידות ולא למה שאמרת בתחילת העדות, את מדברת על שבר זוגי ומשפחתי כשאת רואה עצמך לא פחות אשמה ממנו". האשה השיבה כי "כל התקופה הזו, כל הערבים היה יוצא, משגע אותי, לא קם בבוקר, מספר על נשים אחרות ועל זה אני מתפרצת כלפיו". לדברי האשה היא השתמשה במכתבה בלשון רבים "כי אני תמיד לוקחת על עצמי אחריות". האשה טענה כי אמרה לבעלה שהיא רוצה להתגרש רק "אחרי שהראה לי תמונות של בחורות וזה היה לפני שעזב את הבית, אכן אמרתי לו, הוא עזב את הבית ב17.3.2011". ב"כ הבעל שאלה את האשה "את אומרת לו אתה אדם מגעיל, אתה זבל, אבא שלא משלם על הילדים שלו" והאשה השיבה "בן אדם מראה לי תמונות...". ב"כ הבעל השמיעה הקלטה, האשה הודתה שזה קולה, וב"כ הבעל ציינה "הוא מתלונן בקלטת שאת מפריעה לילדים לישון ואת אומרת גם אתה... עוד קצת, שבוע הבא אני מוציאה אותך סופית מהבית". האשה השיבה "אם אני דיברתי לא יפה והתבטאתי במילים שלא כדאי שאוזן תשמע – צריך להבין הסיבה ואי אפשר לשפוט אותי על מה שהעמיד אותי בפינה, אני לא מוכנה שישפטו אותי על מה שהיה בשעת כעסי... ישב על הספה הראה לי תמונות והתחלתי להתפוצץ, הקב"ה עדי, בחיים לא תוציא אותי לא בסדר."

ב"כ הבעל המשיכה לצטט מן ההקלטה "את אומרת, אתה מפריע לי בחיים, לא יכולה לסבול אותך, אתה פשוט בן אדם שלא מתפקד. בן אדם שלא מפרנס הילדים שלו הוא זבל" והאשה השיבה: "8 חודשים הבן אדם לא נוגע בי כשאני חוזרת מהמקווה והוא מראה לי תמונות שלו עם נשים". לבסוף חקרה ב"כ הבעל את האשה לגבי מסמך בין שני עמודים נושא תאריך 10.8.2009 בו כתב הבעל כי הוא מאשר לאשתו להחזיק בכספים שיתקבלו ממכירת דירתם. ב"כ האשה העיר כי "זה תיק בבית משפט."

בדיון הבא שהתקיים ביום י"ד באייר התשע"ג (24/04/2013) עלה נושא כתבי האישום שהוגשו נגד הבעל, ב"כ האשה טען כי "האיש הורשע לאחר שהוגשו נגדו 4 כתבי אישום, בעסקת טיעון נמחקו שניים והוא הודה בשניים, ..., כתוב בהכרעת הנאשם, אני מאשימה אותו". ובהמשך פרט "ב17.12־ התגלע ויכוח ביניהם, סטר אותה בלחיה, כתב האישום השני בדצמבר 2010 סטר לה, כופף את ידה בפני הילד."

בדיון הבא והאחרון שהתקיים ביום כ"ב בטבת התשע"ד (25/12/2013) הציג ב"כ האשה את כתב האישום המתוקן שהוגש נגד הבעל, כתב אישום בו הורשע הבעל על יסוד הודאתו. לדברי ב"כ האשה על הבעל נגזרו חודשיים מאסר על תנאי. ביה"ד שאל את הבעל לגבי אירועי האלימות והבעל טען "דחפתי אותה כדי שלא תיכנס בי" ושהודה רק כי "היו לי 4 האשמות, אפשר לרשום גם 20, ורציתי לקצר הליכים", "נפלה עלי עם כל המשקל שלה עם צעקות, רציתי לעצור אותה והיא דווקא באה". ב"כ האשה הוסיף וחקר את הבעל בנושא תמליל השיחה שהוצג על ידו לביה"ד, הבעל שב והודה כי צולם נושק לאשה זרה, כלשונו "היה מקרה שהיתה נשיקה, היה לי לא נעים, מחקתי אותה, היא העבירה הכל לפייסבוק שלה... לוקחים תמונה של האבא ושמה אותם במחשב של הילדים, זה נורמלי" הבעל הודה שהגב' [מ' פ'] היא "בת זוג שלי היום."

ב"כ האשה מסר לביה"ד כי בבית המשפט הסתיים נושא המזונות, ואילו נושא הרכוש עדיין נמצא בעיצומו, לדבריו "אנו יודעים שאין כפל מבצעים, אמרתי שאם נזכה כאן לא נקבל שם". ב"כ הבעל מסרה שבכוונת הבעל להגיש תביעה להפחתת מזונות. לשאלת ביה"ד ענה ב"כ האשה שהבעל חויב ב"1300 ₪ לכל ילד בגדול זה יצא 5200 ₪ כולל הוצאות מדור ומזונות". בתום הדיון קצב ביה"ד מועדים להגשת סיכומים, צד הבעל יגיש ראשון סיכומיו תוך 30 יום וצד האשה יגיש 30 יום לאחר מכן.

ב"כ האשה צרף לביה"ד את גזר דינו של הבעל כדלקמן:

"גזר דין

הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן, במסגרת הסדר טיעון, בשתי עבירות של תקיפה סתם בנסיבות מחמירות, הנסיבה המחמירה זה היות המתלוננת בת זוגו.

המדובר במעשים שנעברו בשנת 2010. הנאשם סטר למתלוננת פעמיים וגם דחף אותה.

[...]

אמנם מדובר במעשה אלימות בתוך התא המשפחתי שבמצב הדברים הרגיל מצדיקים ענישה מחמירה ואולם במקרה זה ישנן נסיבות משמעותיות לקולה. ראש ובראשון הוא הודאת הנאשם וחסכון בזמן שיפוטי. כמו כן מדובר במקרה ישן ומאז ועד היום לא התרחשו למיטב ידיעת השלטונות אירועים אלימים בין בני הזוג. נוסף על כך השניים פרודים, וכאמור לא מדובר באלימות ברף הגבוה.

לאור האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר על תנאי בן חודשיים והתנאי הוא כי בתקופה בת שנתיים לא יעבור עבירה בה הורשע."

שנינו ביחד בלי לחפש אשם אחד! שנינו לא בסדר  בכלל! אני יודעת שאני עושה ושעשיתי הרבה טעויות התנהגותיות ושלרוב אני ממש לא מדברת לעניין – אז תבין כמה שאני במצוקה!!סיכומי ב"כ הבעל התקבלו בביה"ד ביום 28/04/2014.