תתע"א 1835-06-15 מדינת ישראל נ' כחלון רחל

אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לה בכתב האישום.

להלן נימוקי הכרעת הדין:

1. נגד הנאשמת הוגש כתב אישום בגין בנהיגה בשכרות, בכך שסירבה לבצע בדיקת נשיפה על פי דרישת שוטר. עבירה בניגוד לסעיף 62(3) לפקודת התעבורה ,בקשר עם סעיפים 64ד'(א) ו- 64ב' לפקודת התעבורה[נוסח חדש], התשכ"א - 1961.

    

    

2. מבחינת הראיות התביעה מצטיירת התמונה הבאה:

    

   הנאשמת לקחה חלק במבחני הביצוע למי שחשוד בעבירת השכרות. עמידתה הייתה יציבה, בהליכה על קו לא כשלה, וכן עברה את מבחן הביצוע של הבאת האצבע לאף. עולה כי במשך כל האירוע, לא התגלו סימנים חיצוניים מובהקים, בולטים, אשר יכלו להצביע בוודאות על היות הנאשמת במצב של שכרות. הנאשמת שיתפה פעולה עם השוטרים במהלך האירוע במובן זה שנשפה פעמים רבות לפיית הינשוף. אכן היא נכשלה במבחן נפח ועוצמת הנשיפה למכשיר המדידה.

    

3. זאת לדעת, הנאשמת בת 54, הציגה במהלך הדיון תעודות רפואיות בהן נאמר בין השאר כך :

   "מעשנת 30 שנה, משתמשת ב- Seretide 6-7 שנים, נשימה בועית עם חרחורים....הפרעה אוורירית חסימתית קשה, הפסקה מוחלטת של עישון...."(נ/2).

   "סובלת מאסטמה שנים רבות ומשתמשת במשאפי סרטייד וונטולין, סובלת מחרדות ומטופלת קבוע בפקסט. בזמן התקפי חרדה ולחץ חלה החמרה במצבה הנשמתי ומרגישה תחושת מחנק" (נ/1).