תתע"א 10709-08-13 מדינת ישראל נ' שרון

1.ביום 15.9.13 הוגש נגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה בניגוד לתקנה 54 א' לתקנות התעבורה, קרי נהיגה במהירות של 161 קמ"ש, העולה על מהירות של 90 קמ"ש המצויינת בתמרור בכוון נסיעתו של הנאשם. .

במועד הקבוע להקראה ביקשה הנאשם לפטור אותו מהתייצבות להקראה וביקש לכפור בעובדות המיוחסות לו ובאשמה המיוחסת לו, והפנה לאמור בבקשתו לביטול הפסילה המנהלית, בנסיבות אלה ביקש לקבוע את התיק לשמיעת ראיות.

נוכח הכפירה האמורה בעובדות המיוחסות לנאשם, נקבע התיק לשמיעת הראיות.

2.במועד שמיעת הראיות העיד מטעם המאשימה השוטר סויסה אבנר – עת/1, ומטעמו הוגשו ההזמנה לדין וכתב האישום אשר הוגש וסומן כת/1, זכרון דברים להפעלת מכשיר מדידה מסוג "דבורה" אשר סומן כת/2 וכן טופס אישורי המסירה אשר הוגש וסומן כת/3.

הנאשם בעצמו העיד וכן רעייתו – ריטה שרון.

הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

3.יצויין כבר כעת באשר לאופן בו כפר הנאשם בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום, כי הנאשם הפנה את בית המשפט לבקשתו לביטול פסילתו המנהלית.

בית המשפט נמנע מעיון בהחלטה שניתנה במסגרת פסילתו המנהלית של הנאשם, שכן כאמור ברוב המקרים בהם נדונות בקשות לביטול פסילה המנהלית, נחשף בית המשפט הדן בבקשה, לעברו התעבורתי של מגיש הבקשה.

על כן ראה בית המשפט באופן הכפירה כאמור, ככפירה כללית בעובדות המיוחסות לנאשם, והתיק נקבע לשמיעת הראיות.

יחד עם זאת בעת חקירתו הנגדית של הנאשם עומת עם טענותיו כפי שהועלו בין היתר בפני הקצין במסגרת השימוע שנערך לו, והנאשם בעצמו הפנה בעת חקירתו הנגדית של עד המאשימה לקביעות וטענות שהועלו במסגרת הבקשה לפסילה מנהלית, ואולם כל אלה בשלב שלאחר תחילת המשפט.