תת"ע 9690-12-15 מדינת ישראל נ' פנזינה נטליה

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקשת ביום 23.2.16 (להלן: "פסק הדין").

2.במסגרת פסק הדין הורשעה המבקשת בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת ונגזר עליה עונש פסילה של 8 חודשים, פסילה על תנאי של 5 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 1,500 ₪.

3.המבקשת טענה כי הזימון לדיון בבית המשפט לא הגיע לידיה וכי נודע לה אודות תיק זה רק ביום 20.3.16, במסגרת בירור שערכה במזכירות בעקבות דוח אחר שקיבלה. המבקשת כפרה בביצוע בעבירה ובתקינות המצלמה שצילמה העבירה וטענה כי נגזר עליה עונש חמור מאד.

4.המאשימה התנגדה לבקשה וטענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" אשר מהווה אישור מסירה כדין. בנוסף טענה כי המבקשת לא העלתה טענות הגנה כנדרש בדין.

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי, לפנים משורת הדין, לקבל הבקשה.

6.על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו.

7.משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקשת לא הפריכה את חזקת המסירה.