תת"ע 9160-11-14 מדינת ישראל נ' חחי הרצל

לפני בקשת הנאשם (להלן: "המבקש") לבטל כתב אישום לפי סעיף 239א(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק"), מחמת התיישנות.

נגד המבקש הוגש כתב אישום, לפיו נהג המבקש ביום 20.1.11 במהירות מופרזת של 152 קמ"ש, העולה על מהירות של הרשומה בתמרור, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה.

ביצוע העבירה תועד על ידי מצלמה המותקנת במקום. לפיכך הדו"ח לא נרשם ונמסר למבקש במקום ביצוע העבירה, אלא נשלח בדואר לאחר פיתוח סרט הצילום.

הזמנה להקראה ראשונה נמסרה למבקש ליום 22.1.15.

לטענת המבקש, הואיל והמשיבה לא הודיעה למבקש על דבר ביצוע העבירה בתוך 4 חודשים ממועד התרחשותה הלכאורית של העבירה ולא שלחה ההזמנה לדין בתוך שנה מיום הביצוע הלכאורי של אותה העבירה, אלא שלחה את ההזמנה לדיון רק ביום 22.10.14, קרי: קרוב לארבע שנים לאחר אותו מועד, הרי שלא התקיים רכיב ההודעה על דבר ביצוע העבירה, ומשכך המבקש לא זומן כדין.

המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם שהודעה על ביצוע העבירה נשלחה למבקש ביום 13.2.11 (מס' דואר רשום RR-005462375H4), וזאת מבלי שטרחה לצרף לתגובתה את פלט הדותן והעתק מאישור המסירה.

המבקש הגיב לתגובת המשיבה וטען כי מערכת הדותן המשטרתית אינה מהווה רשומה מוסדית ואין לה כל מעמד משפטי לעניין תוכן המופיע בה, וכן כי משהמשיבה בתגובתה לא צירפה העתק של פלט הדותן, לא הוכיחה כלל כי אותו דבר דואר נשלח למבקש, מתי נשלח למבקש, לאיזו כתובת ומה היו תוצאות המסירה.