תת"ע 9061-10-15 מדינת ישראל נ' דניאל חנוכייב

לפני בקשה לביטול גזר דין אשר ניתן ביום 22.11.15 בהעדר התייצבות המבקש, ובו הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, ונגזרו עליו קנס בגובה 1,200₪, פסילה בפועל לתקופה של 14 ימים ופסילת רישיון נהיגה למשך חודש על תנאי לתקופה של שנה.

המבקש נשפט בהיעדרו לאחר שהגיש בקשה לדחיית מועד הדיון ביום 19.11.15, אך לא צירף אישור רפואי כפי שקבעתי בהחלטתי מאותו יום.

טענות הצדדים

לטענת המבקש, הוא לא התייצב לדיון בשל מחלה. בתאריך 19.11.15 הגיש המבקש למזכירות בית המשפט בקשה לדחיית מועד הדיון עקב מצבו הבריאותי, ובה ציין כי אין באפשרותו לצרף אישור המחלה הנדרש כי התור הקרוב לרופא המשפחה היה רק ביום ראשון ה-22.11.15. עוד הוסיף המבקש, כי ביום 22.11.15 ביקר אצל רופאת המשפחה ושלח למזכירות בית המשפט את אישור המחלה הנדרש.

לבקשה צורף אישור מחלה מיום 22.11.15, העתק הבקשה לדחיית מועד הדיון מיום 19.11.15 ותצהיר המבקש.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה מן הטעם, כי ביום 19.11.15 קבע בית המשפט כי ללא אישור רפואי הדיון יתקיים במועדו, המבקש לא צירף אישור רפואי בזמן, ולפיכך אין לו אלא להלין על עצמו.

דיון והכרעה

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), קובע את אמות המידה המנחות את ביהמ"ש בבואו להחליט בבקשה לביטול פסק דין. הסעיף קובע שני טעמים, שאינם מצטברים, המצדיקים ביטולו של פסק דין: קיום סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם למשפטו או לחילופין גרימת עיוות דין לנאשם כתוצאה מאי ביטול פסק הדין.

ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל נקבע כי: "בשלב זה ניצב המבקש לפתחו של בית המשפט כאשר מבוקשו הוא לקבל "כרטיס כניסה" לקיום חוזר של הליך שהתנהל לכאורה כדין והסתיים. על המבקש מוטל אפוא הנטל לשכנע את בית המשפט כי מתקיימים טעמים המצדיקים את הנעת גלגלי המערכת מחדש".

א. בחינת סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש

הסיבה לאי התייצבותו של המבקש לדיון, כפי שעולה מבקשתו, הינה מחלה. המבקש אכן פנה לבית המשפט ביום 19.11.15 בבקשה לדחיית מועד הדיון מפאת מצבו הרפואי. בבקשתו טען כי הוא התקשר למוקד לזימון תורים, אך התור הקרוב לרופא המשפחה הוא רק ביום ראשון ה-22.11.15. בקשתו לדחיית מועד הדיון לא נתמכה באישור רפואי מתאים, ועל כן נדחתה על ידי עוד באותו היום.

כל עוד לא ניתנה החלטה לפיה הדיון נדחה למועד מאוחר יותר, היה על המבקש להתייצב לדיון שנקבע ולא לעשות דין עצמי. עם זאת, לפנים משורת הדין, לאור אישור המחלה שצירף המבקש מיום 22.11.15 – יום מועד הדיון, בו צוין כי המבקש "אינו מסוגל לעבוד מיום 19.11.15 עד יום 23.11.15" ולאור פנייתו בבקשה לדחיית מועד הדיון טרם מועד הדיון והסברו כי לא היה תור לרופא ביום 19.11.15, אני נעתרת לבקשה ומבטלת את גזר הדין שניתן נגד המבקש ביום 22.11.15.

מזמנת את הנאשם לטיעונים לעונש ליום 16.3.16 שעה 10:00.

המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים ותזמן הנאשם למועד הדיון האמור.