תת"ע 8952-07-16 מדינת ישראל נ' צ'לינה כהן-סיידון

הנאשמת זכאית מחמת הספק

כנגד הנאשמת נרשמה, ביום 27.3.16, הודעת תשלום קנס בגין, שימוש בטלפון נייד, בעת שהרכב בתנועה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וטענה :" אני לא השתמשתי בטלפון נייד בנסיעה זו. אני לא אמרתי שהייתי בווייז. יש לי פירוט של הווייז, אני לא משתמשת בדרך כלל בווייז. הטלפון היה בתוך התיק שלי".

מטעם המאשימה, העיד רס"ר בן לוק, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שסומן ת/1.

מטעם ההגנה, העידה הנאשמת והוגשו מסמכי שימוש בנתונים, שסומנו נ/1.

על פי גרסת המאשימה, ביום 27.3.16, בסמוך לשעה 15:00, נהגה הנאשמת ברכב בכביש מספר 20, מכיוון דרום לכיוון צפון, בנתיב השני מימין ובהגיעה לק"מ 15, נצפתה על ידי העד כאשר היא אוחזת בידה הימנית טלפון סלולרי, בגובה פניה, כאשר היא מתבוננת בצג המכשיר ומדי כמה רגעים, מסיטה את מבטה אל הכביש.

העד סימן לנאשמת לעצור את הרכב ורשם מפיה את הדברים הבאים:" תגובה ראשונית – הייתי בוייז והחזקתי את הטלפון. תגובה משנית – אני לא מודה".

העד הסביר כי תחילה, הודתה הנאשמת בביצוע העבירה ולכן, נוכח עברה התעבורתי התקין, מצא לנכון לרשום לה דו"ח אזהרה, אך לאחר שהחל ברישום, חזרה בה בהודאתה ולכן, נרשם הדו"ח ומכאן, שתי התגובות שנרשמו.

על פי גרסת הנאשמת, היא נהגה כאמור, אך לא עשתה כל שימוש בטלפון הנייד וגם לא אחזה בו בידה. לגרסתה, הטלפון הנייד היה בתוך תיקה, במהלך כל הנסיעה, כפי שהיא עושה תמיד. עוד טענה הנאשמת, כי לא הצליחה לקרוא את כתב ידו של העד וכי אמרה לו שלא השתמשה בתוכנת "וייז".

הנאשמת הגישה מסמכים לגבי שימוש בנתוני תוכנות" וייז" ו"וואטסאפ" ושיחות.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, טעה העד ברישום תאריך הדיון, לא תיאר את מכשיר הטלפון הנייד, בו הבחין, לכאורה ולא ציין אם הבחין או לא הבחין במכשיר, בעת שניגש לרכב.