תת"ע 8698-08-14 מדינת ישראל נ' לשקר

הנאשמת הורשעה לאחר ניהול הוכחות בביצוע עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב.

נסיבות ביצוע העבירה פורטו בהכרעת הדין מיום 06.07.2016.

התביעה עותרת לפסילת מינימום של 24 חודשים ומעבר לכך, פסילה על תנאי, קנס, מאסר על תנאי וזאת לאור חומרת העבירה. הציגה לבית משפט גיליון הרשעותיה של הנאשמת בתעבורה.

ב"כ הנאשמת ציין כי אין מדובר בסירוב ולא נכון שהתיק אחרי שמיעת הראיות משום שפרשת ההגנה לא התאפשרה. הנאשמת אינה אשמה.

הנאשמת ציינה שהיא לא הודתה באשמה, כפרה, ניסתה להוכיח ולא הספיקה, הופיעה לדיונים, ובדיון היחיד שלא הגיעה התביעה ביצעה מחטף ולקחה פסק דין בהעדר. הנאשמת טוענת כי התביעה לא הרימה את הנטל להוכיח את הנדרש ולא הוכיחה ממצאי אלכוהול בשום רמה, לא סירבה לבצע את בדיקות, לא היו תוצאות מסיבות טכניות. הנאשמת טוענת שהיא נורמטיבית, נהגה שנים רבות, לא עוברת על החוק, לא נוהגת לשתות, עובדת עם הרכב, אם חד הורית ומפרנסת שני ילדים בעזרת הרכב. מבקשת לאפשר לה להמשיך לנסות ולהוכיח את חפותה.

ב"כ הנאשמת הוסיף כי לבית המשפט הסמכות לנמק עונש נמוך מהעונש הקבוע בחוק, ניתן היה לסיים אתה תיק במספר חודשים ספורים ומפנה לפסיקה בעניין.

העבירה בה הורשעה הנאשמת הינה מן החמורות שהמחוקק קבע לצידה פסילת מינימום של 24 חודשים.

דברי הנאשמת מעידים על כך שאינה מביעה חרטה.

טענות בעניין שפיטה בהעדר, ראיות ונסיבות אחרות הקשורות לעצם ניהול התיק אין להם מקום בשלב זה. מפנה להחלטת בית משפט מחוזי ובהכרעת דין שהוזכרה לעיל.