תת"ע 8140-06-15 מדינת ישראל נ' סלומיאנקו

בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, בעבירה של נהיגה בשכרות וזאת לאחר שהמבקש לא התייצב למועד ההקראה ונדון בהעדר וזאת על אף שהדו"ח ובו מועד הדיון, נמסר לידיו.

המסגרת המשפטית

על פי סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב- 1982 , אי התייצבות נאשם לדיון, כמוה כהודיה ולבית המשפט סמכות לדון את אותו נאשם, שלא בנוכחותו.

ברע"פ 8445/07 אברהם קדוש נ' מדינת ישראל, נקבע:

"פסק דינו של בית המשפט לתעבורה ניתן שלא בנוכחות המבקש מכוח סעיף 240(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, לפיו נאשם שהוזמן כדין ולא התייצב לדיון בעניינו, יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום".

בנוגע למתן פסק דין בהעדר בעבירה של נהיגה בשכרות, קבעה הפסיקה כי אין כל מניעה לעשות כן, כמפורט להלן:

ברע"פ 3507/11 יעקב קובי ימין נ' מדינת ישראל, נקבע:

מעבר לנדרש יוער, לגופו של עניין, כי מסכים אני עם טענות המשיבה, לפיהן לשון סעיף 240 לחסד"פ סגורה וברורה, וכוללת בתוכה גם עבירות של נהיגה בשכרות".

ברע"פ 9183/11 הסנפרץ נגד מדינת ישראל, נקבע:

"מסעיף 240 לחסד"פ עולה, כי ניתן לדון נאשמים בעבירות של נהיגה בשכרות אף בלא נוכחותם. התכליות וההצדקות העומדות בהסדר הקבוע בסעיף 240 לחסד"פ, והיקף סמכות בית המשפט לדון בעניינו של נאשם בהיעדרו, כבר נדונו בפסיקת בית משפט זה (ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נגד שרון מנחם (טרם פורסם, 6.1.2009); רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (6) 793, 799 (2003); רע"פ 3507/11 יעקב קובי ימין נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.6.2011).

הלכה זו שבה ואושרה גם ברע"פ 85/14 קונקוב נגד מדינת ישראל , רע"פ 4340/12 איבגי נגד מדינת ישראל ובפסקי דין נוספים.

בנוגע לטעמים המצדיקים ביטול פסק דין שניתן בהעדר, הרי שבע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם, קבעה כבוד הנשיאה ד' בייניש: "סעיף 130(ח) מאפשר, אפוא, לנאשם שהורשע בעבירת חטא או עוון ונגזר דינו שלא בפניו (לרבות בעבירות שנדונו בהתאם להוראות סעיף 240 לחוק סדר הדין הפלילי) לבקש את ביטול הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעניינו. זאת, בהתקיים אחד משני תנאים: קיום סיבה מוצדקת לאי-התייצבות המבקש לדיון שנערך בעניינו או גרימת עיוות דין למבקש כתוצאה מאי-ביטול פסק הדין ".