תת"ע 7924-10-15 מדינת ישראל נ' אל עביד עיד

בפני בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הנאשם.

מבחנה המשפטי של בקשה מסוג זה תלוי ביכולת המבקש להראות טעם המצדיק את אי התייצבותו לדיון או לחליפין הצגת טיעון לפיו השארת מצבו המשפטי ללא שינוי ייצור כלפיו עיוות דין.

ביחס למבחן הראשון, הרי ששכחת תאריך הדיון או טעות של המבקש לא התקבלת בפסיקה כנימוק המצדיק או המאפשר ביטול פסק דין אשר ניתן בהעדר הנאשם.

בפרשה זו קיבל המבקש לידיו משוטר זימון למשפטו. המדובר בזימון כתוב וברור אשר הקים חובת התייצבות כלפי המבקש.

אין בנימוקי הבקשה כדי להצדיק את אי ההתייצבות ולכן נימוק זה נדחה על ידי.

ביחס למבחן השני, ביקשתי לקבל לידי את כל חומר הראיות על בסיסו טען ב"כ המבקש כי נגרם עיוות דין למרשו.

קריאת חומר הראיות מראה כי אכן דוח המאפיינים בוצע באופן תקין, אך כאשר נבדק ליטר אויר נשוף מראותיו של המבקש, נמצאה בו רמת אלכוהול של 415 מ"ג מה שמקים כלפי המבקש הגדרה של מצב שכרות ברף גבוה.

בחנתי את טענות ההגנה אל מול הראיות:

לא מצאתי אי בהירות בכל הקשור לזמני המדידה.

לא מצאתי כי קיים חשש לפיו לא המתינו עם החשוד 15 דקות כאשר זה היה תחת פיקוח שיטורי.

לא מצאתי כל כשל ראייתי מהותי בחומר הראיות והגעתי למסקנה כי הרשעת המבקש נכונה ולא יוצרת כלפיו כל עיוות דין.

יחד עם זאת, אני סבור כי רף הענישה על רקע תקינות דוח המאפיינים (אליו נחשפתי רק בשלב זה) עשוי לקבל תיקון מסוים ככל שישמעו טיעונים לעונש מחדש.

השארת הענישה במצבה הנוכחי עלול לייצר כלפי המבקש עיוות דין מסוים ולכן אני מחליט כי בעניין זה בלבד יינתן למבקש יומו מחדש בבית המשפט.