תת"ע 7854-01-16 מדינת ישראל נ' עלי זוביאדת

בעניין: בקשה לביטול פסק דין.

1. בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 21.3.16 (להלן: "פסק הדין").

2.במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של נהיגה משמאל לקו הפרדה רצוף ונגזר עליו קנס בסך 500 ₪.

3.המבקש טען כי הגיש במועד בקשה להישפט שנשלחה בדואר רשום למשטרת ישראל וקיבל אישור כי פנייתו התקבלה והועברה להמשך טיפול. טען כי מעולם לא קיבל לידיו זימון לדיון וכי בכפר בו הוא מתגורר ישנם מספר רב של אנשים עם שם זהה לשמו. טען כי יש לו טענות הגנה טובות כנגד כתב האישום וכי בידיו תמונות התומכות בטענתו. טען כי הינו נהג במקצועו וכי הותרת פסק הדין על כנו תפגע בפרנסתו ובפרנסת בני משפחתו ותגרום לו עיוות דין חמור.

4.המשיבה טענה כי אישור המסירה חזר בציון "לא נדרש" ומכאן שהמבקש זומן כדין. יחד עם זאת, לאור טענות המבקש, השאירה לשיקול דעת בית המשפט.

5.לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי להיעתר לבקשה.

6.משלוח הדוח באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 15/106 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי דבר הדואר חזר בציון "לא נדרש" ומכאן שהמסירה בוצעה כדין.

7.יחד עם זאת, המבקש הגיש בקשה להישפט במועדים הקבועים בחוק ואף נשלח לו מכתב כי בקשתו בטיפול והוא המתין לקבלת זימון לדיון.