תת"ע 7410-03-16 מדינת ישראל נ' ש' פ'

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום מסוג ברירת משפט, לפיו ב- 30.9.15 בשעה 15.15 או בסמוך, הוא נהג באופנוע בצומת הרחובות כרמל- אלחנן יצחק בתל אביב ולא איפשר להולכי רגל שחצו במעבר להשלים את החצייה בבטחה, בניגוד לתקנה 67 (א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה השוטרת כי ממקום תצפיתה, היא הבחינה כיצד הנאשם נסע בתוך תחום המעבר ומבלי להתחשב בהולך הרגל שנמצא וצעד במעבר.

מנגד העיד הנאשם כי הוא גר בקרבת מקום, ברחוב הכרמל, במקום המסומן בתצלום (נ/1). לפי עדותו הוא יצא מפתח ביתו ופנה שמאלה מבלי לחצות בנסיעה כלל במעבר. הוא נעצר במרחק עשרות מטרים מהמקום- ולפי טעמו השוטרת טעתה בזיהוי העבירה.

עוד העיד כעד הגנה מר שחר קוטלר, אף הוא גר ברחוב הכרמל 2. לפי עדותו, הוא יצא יחד עם הנאשם מפתח הבית. הוא כהולך רגל, והנאשם רכב על גבי קטנועו, שניהם פנו לכוון מזרח. לפי עדותו, הנאשם כלל לא חצה את המעבר, הוא הבחין כי בהמשך הדרך עצרה השוטרת את הנאשם ורשמה לו הדו"ח נשוא הדיון כאן.

בחנתי עדויות הצדדים. מצאתי כי לא ניתן לקבוע בוודאות, מעל לכל ספק סביר, כי אכן בוצעה העבירה המיוחסת לנאשם.

אין חולק כי השוטרת לא ציינה בדו"ח אשר רשמה ת/1. את מיקום עמידתה המדוייק עת הבחינה בעבירה- כפי שלא ציינה במדויק את מקום עצירת הקטנוע – במעמד רישום הדו"ח.

עדות עד ההגנה- קוטלר, אך חיזקה את הספק באשר לביצוע העבירה כמתואר ע"י השוטרת.