תת"ע 7126-08-15 מדינת ישראל נ' אברהם אברויה

בפני בקשה לחיוב המדינה בהוצאות ההגנה.

למבקש נרשם דוח ביום 19.10.14 בגין עבירה של שימוש בפלאפון במהלך נהיגה, שלא באמצעות דיבורית, בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

המבקש הגיש בקשה להישפט ומועד הדיון נקבע למענה ליום 23.12.15.

במועד המענה כפר המבקש בעבירה בטלפון הנייד וציין כי בעת הנהיגה לכאורה, הטלפון הנייד היה בתיק בתוך תא המטען האחורי של הרכב.

התיק נקבע להוכחות ליום 13.3.16.

במועד שנקבע לשמיעת הראיות הנאשם התייצב ואילו עדי תביעה לא התייצבו.

במעמד הדיון ביקשה ב"כ המאשימה לחזור מאישום לפי סעיף 94(ב) לחוק סדר הדין הפלילי.

הנאשם הסכים לביטול כתב האישום.

דא עקא, מיד לאחר הינתן ההחלטה עתר הנאשם להוצאות.

עמדת המבקש : 

המבקש סבור כי יש לפסוק לו "פיצוי "בשל כך שנגרר לבית המשפט פעמיים. המבקש טען כי נגרמה לו עוגמת נפש מרובה (עמ' 5 לפרוטוקול, שו' 1-11).

המבקש היפנה לטיעוניו במועד ההקראה כי כלל לא עשה שימוש בטלפון, כי המכשיר כלל לא היה בידו בעת הנהיגה, כי יש לו דיבורית ברכב כך שגם אם היה מקבל שיחה לו היה נזקק למכשיר, וכי הופתע כשהשוטר ייחס לו את העבירה ועל כן הראה לו כיצד הוא פותח את תא המטען מאחורי הרכב בו היה המכשיר.

הוסיף המבקש וטען, כי בידו תדפיס שיחות יוצאות ונכנסות המהוות חיזוק לגרסתו (עמוד 1 לפרוטוקול שורות 13-18).

המבקש הדגיש, כי נגרמה לו עוגמת נפש הן מהתייחסות השוטר במעמד ייחוס העבירה, שסרב לשמוע דבריו, הן מעצם הגשת כתב האישום והן מיחס המאשימה כלפיו במהלך הדיון המשפטי בבית המשפט ( ביום המענה ) עד לקבלת ההחלטה לחזור מהאישום .

המבקש קבל על כך שהשוטר לא התייצב לדיון שנקבע לשמיעת הראיות בעוד שהוא , המבקש, כיבד את בית המשפט וההליך המשפטי שנקבע , נמנע מלטוס לבקר את נכדותיו שנולדו בחו"ל והתייצב לדיון (עמ' 4 לפרו' שו' 1-6, 26-28).

המבקש אישר את דברי ב"כ המשיבה כי במועד הדיון האחרון ,במהלכו הודיעה לו ב"כ המאשימה על עמדתה לחזור מאישום, היא הקשיבה לגרסתו בסבלנות והתייחסה אליו בכבוד. אף על פי כן הוא סבור, כי יש לפצותו על כי נגרר לבית המשפט פעמיים ועל ההתייחסות אליו עד למועד מתן הודעה.

עמדת המאשימה: