תת"ע 7120-02-14 מדינת ישראל נ' גלייך

החלטתי לזכות את הנאשם.

כללי

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין חנייה בניגוד לתמרור 437 (חנייה לרכב נכה) עבירה לפי תקנה 72(א)(16) לתקנות התעבורה, בכך שביום 01.10.13 בשעה 21:05 ברח' צוגל 11 בקרית מוצקין החנה את רכבו במקום חנייה המיועד לרכב נכה.

    

   הנאשם הודה בכך שרכבו חנה בחלקו על מעטפת חניית הנכה כפי שסומנה על הכביש אך טען כי סומנה שלא כדין.

   ראיות הצדדים

   עד התביעה מר אקסט יהושוע

2. השוטר אשר רשם את הדו"ח ת/1 ואישר תוכנו כדלקמן: "...הגעתי למקום וראיתי את הרכב הנ"ל חונה בחלקו האחורי של הרכב במעטפת שמסומנת בצבע כחול על פני הכביש במקום מוצב תמרור 437 ..."

   הנאשם ויתר על חקירתו של העד.

    

   עדות הנאשם

3. בבית המשפט העיד הנאשם: "יש לי תמונות מהמקום. הרכב של הנכה היה בחנייה. החנייה עצמה נמדדה 9.5 מטרים ויש מקום לרכב פרטי באורך של 6.5 מטרים. רכב הנכה היה בחנייה ולא הפרעתי לו. זה נכון שהרכב שלי, חלקו היה בתוך חניית הנכה. אני מראה תמונה נ/1, אבל עדיין הרכב של הנכה הצליח להחנות בחנייה. אני מציג תמונה של הרכב של אשתו שעומד כמו שהרכב שלי עמד. מוגש ומסומן נ/2. אני רוצה לציין, שהחנייה מאד ארוכה ויש מקום כמעט לשני רכבים." (עמ' 3 שורות 2-6 לפרוטוקול).

   בחקירתו הנגדית נשאל מדוע החנה רכבו בחניית נכה השיב: " כי רכבו היה בחנייה וראיתי שלא הפרעתי לאף אחד. יכולתי להיכנס קצת לחנייה שלו בלי להפריע לו." (עמ' 3 שורות 12-13 לפרוטוקול). נשאל באם לא הפריע ליכולת התמרון של רכב הנכה והשיב: "כן. הוא יכול היה לצאת מאחורה ולא מקדימה. " (עמ' 3 שורה 15 לפרוטוקול).

   דיון והכרעה