מדינת ישראל נ' גולן פנחס

מבוא :

בפני בקשה לביטול כתב אישום מחמת התיישנות, בטענה כי מדובר בעבירה של נהיגה במהירות בניגוד למהירות המותרת, אשר ביצועה נסמך על צילום רכב, כאשר הודעה על כך או הזמנה לדין לא נשלחו לנאשם בתחום פרק הזמן של 4 חודשים, כמתחייב בחוק.

לטענת ההגנה, אישורי המסירה אשר הוצגו על ידי המאשימה אינם תקינים ולא ניתן ללמוד מהם על המצאה כדין, שכן חסרים הם פרטים מהותיים.

כתב האישום:

עסקינן בעבירת מהירות מסוג הזמנה לדין (אשר הפכה לעבירה מסוג ברירת משפט בשל התיקון לחוק וזאת לאחר הגשת כתב האישום ).

מדובר בעבירה אשר באם יורשע הנאשם, עלולה להשליך על המשך נהיגתו, שכן ההרשעה גוררת עימה בהכרח לחובת הנאשם רישום של 10 נקודות במשרד הרישוי, על כל המשתמע מכך, זאת בנוסף לעונשים אותם יש בידי בית המשפט להטיל בגין ביצוע אותה עבירה.

על פי כתב האישום נשוא דו"ח שמספרו 90507016260, צולם רכבו של הנאשם שמספרו 5985475 ביום 22/10/16 מבצע עבירה של נהיגה במהירות של 95 קמ"ש העולה על המהירות המותרת 60 קמ"ש בדרך עירונית בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 .

כתב האישום המצוי בתיק נושא תאריך חתימה על ידי תובע מיום 20/4/17 כאשר העבירה המיוחסת לנאשם בוצעה כאמור לעיל ביום 22/10/16 ומכאן עולה כי חלפו כ - 6 חודשים בין מועד החתימה על כתב האישום המצוי בתיק בית המשפט, לבין מועד ביצוע העבירה.

במקרה דנן, על המאשימה להוכיח כי נמסרה לנאשם הודעה על ביצוע העבירה או הזמנה למשפט עוד קודם ליום 20/4/17 ולכל המאוחר עד ליום 21/2/17.

טענות הצדדים: