מדינת ישראל נ' אברהם קדוש

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי בעת שנהג רכב משא רכין בכביש מס' 20 בק"מ 13 מצפון, ביום ה' בשבוע בשעה 08:09 בבוקר , ובעת שהרכב הנ"ל היה בתנועה, השתמש הוא הנאשם עפ"י הטענה בטלפון שלא באמצעות דיבורית, וזאת בניגוד לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר במיוחס לו ולפיכך נקבע והתקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר רון מטרי (ע.ת.1) ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם מר אברהם קדוש (ע.ה.1) ובמסגרת עדותו הוגשו לבקשתו שני תצלומים (סומנו נ/1, נ/2).

הצדדים סיכמו בעל פה.

מסקנתי בעקבות מתן הדעת לעדויות, לראיות, לסיכומים, ולמתבקש מן הדין , הינה שהתביעה הוכיחה כנדרש את אשר יוחס לנאשם וכי דינו לפיכך להרשעה .

להלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין:

השוטר ערך דו"ח מפורט מאד אשר מן התוכן המצוי בו עולה כי הוא ידע פרטים המלמדים אותי כי תצפיתו אל עבר מעשיו של הנאשם ברכבו היתה תצפית טובה.

השוטר ציין בדו"ח כי הוא (השוטר) נע במקביל לרכב הנאשם וזאת כאשר הניידת בנתיב שלישי מימין ואילו רכב הנאשם בנתיב הראשון מימין.

השוטר ציין בדו"ח כי הוא הבחין בנאשם אוחז את גלגל ההגה בידו הימנית ואילו בידו השמאלית אוחז הנאשם טלפון נייד.