מדינת ישראל נ' נ'

זו החלטה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 21.06.18.

ביום 2.3.18 נמסר לנאשם דו"ח תנועה בגין עבירה של נהיגה בשיכרות בכך שבבדיקת נשיפה נתגלה ריכוז של 138 מיקרו גרם אלכוהול העולה על המידה הקבועה לגביו של 50 מיקרו גרם, לפי סעיף 62(3), 64ב(א)(3א) וסעיף 39 ה' לפקודת התעבורה.

בית המשפט דן את הנאשם בהעדרו לעונשים הכוללים קנס, פסילה בפועל של 28 חודשים בניכוי פסילה מנהלית ופסילה על תנאי.

ביום 8.7.18 הוגשה בקשה לביטול פסק הדין בטענה כי הנאשם סועד את אביו , המוכר כנכה בכ-100% וכי "פספס" את מועד המשפט מפני שהוא טרוד בטיפול באביו ובעבודה שלו בלילות.

לפי החלטתי מיום 9.7.18 נתבקש ב"כ הנאשם להמציא תצהיר הנאשם ומסמכים רפואיים התומכים בנימוקי הבקשה.

אכן הומצאו המסמכים המבוקשים שהועברו לתגובת התביעה.

התביעה מתנגדת לביטול פסק הדין בכך שהנאשם אינו עומד בתנאים שנקבעו ב- רע"פ 9142/01 סוריאה נ. מ"י.

דיון והכרעה

הנאשם מצהיר בתצהירו כי הוא פספס את מועד הדיון מפני שנאלץ להעביר לילות בשל מצבה הכלכלי של המשפחה.

לפי מסמך "סיכום ביקור" של בית החולים ברזילי מיום 16.11.17 עולה כי אביו סובל מבעיה רפואית זמן רב וכי משנת 2017 יש החמרה וללא שיפור במצבו.